סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי
קורסים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניסדנאות וימי עיון בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניאירועים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונילמה ללמוד אצלנו סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי?מרצי המכללה בתחום סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניבוגרינו ממליצים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניתמונות מקורסים והשתלמויות בסחר בינלאומיסרטונים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניספרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימשרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניפורום סחר חוץלאיזה קורס אתה מתאים?תניית מקום שיפוט בשטר מטען מחייבת בכל מצב? בית המשפט פוסק בעניין / עו"ד גיל נדל, עו"ד אליס אברמוביץ
חברות ספנות אשר מנפיקות שטרי מטען, נוהגות לציין בשטר המטען סעיף שיפוט לפיו כל התביעות יוגשו לבית המשפט במחוז מסוים.
במקרה בו מטען ניזוק, והיבואן מגיש תביעה נגד נתבעים נוספים מלבד חברת הספנות, כמו למשל, נגד חברת ביטוח, והתביעה מוגשת במחוז בו מצוי משרד חברת הביטוח (שאינו המחוז המוסכם בשטר המטען), האם יכבד בית המשפט את סעיף השיפוט בשטר המטען, וימחק את התביעה נגד חברת הספנות?
מקרה כזה עלה לדיון לאחרונה בבית משפט השלום בתל-אביב.
במקרה בו מטען ניזוק, והיבואן מגיש תביעה נגד נתבעים נוספים מלבד חברת הספנות, כמו למשל, נגד חברת ביטוח, והתביעה מוגשת במחוז בו מצוי משרד חברת הביטוח (שאינו המחוז המוסכם בשטר המטען), האם יכבד בית המשפט את סעיף השיפוט בשטר המטען, וימחק את התביעה נגד חברת הספנות?
מקרה כזה עלה לדיון לאחרונה בבית משפט השלום בתל-אביב.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
חברת הספנות צים נתבעה על יד אחד מלקוחותיה בגין נזק או חוסר שאירע למטען שבבעלותה במהלך ההובלה הימית. יחד עמה, נתבעו גם מבטחת המטען, וגורמים נוספים בשרשרת ההובלה. התביעה הוגשה בבית משפט השלום בתל אביב, היות וכתובת משרדם של חלק מהנתבעים הייתה בתל-אביב.
לתביעה זו כאמור צורפה גם צים כנתבעת, תוך התעלמות מתניית השיפוט הייחודית המופיעה בגב שטר המטען של צים, לפיה לבית המשפט בחיפה נתונה הסמכות המקומית לדון בתביעה נגדה.
מכיוון שהתובע הנו צד לשטר המטען, ומכיוון ששטר המטען מהווה את חוזה ההובלה שבין הצדדים, הגישה צים בקשה למחיקת התביעה על הסף, או לחילופין – העברתה לבית המשפט המוסמך בחיפה.
מכיוון שבית משפט השלום קנה סמכות לדון בתביעה כנגד הנתבעים האחרים, התבקש, למעשה, פיצול הדיון, באופן שהתביעה כנגד צים תועבר לחיפה, ואילו התביעה כנגד יתר הנתבעים תמשיך להתברר בבית המשפט בתל אביב.
החלטת בית המשפט:
חוק בתי המשפט מונה מספר מצבים, בהם ניתן לבקש להעביר את הדיון בתביעה ממחוז אחד למשנהו. כך, למשל, עוסק סעיף 79 לחוק בתי המשפט בהעברת דיון מחוסר סמכות. מדובר במצב בו בית המשפט הדן בעניין מסוים, נוכח שהעניין שהוגש בפניו אינו בסמכותו. או אז, עומדות בפניו שתי אפשרויות: האחת – להעביר את הדיון לבית המשפט המוסמך, והשנייה – לדחות את התביעה על הסף, כאשר בדרך כלל מועדפת האפשרות הראשונה של העברת הדיון.
מנגד, עוסק סעיף 78 לחוק בתי המשפט בהעברת הדיון בין בתי משפט במחוזות שונים מטעמי נוחות: הסעיף עוסק במצב בו אחד מבעלי הדין רוצה לשנות את מקום התביעה מבחינה מקומית. הסמכות לדון בבקשה על פי סעיף 78 נתונה לנשיא בית המשפט העליון, אשר נדרש לבחון האם מדובר בזיקה פורמלית בלבד, או שמא יש הצדקה עניינית להגשת התביעה במקום שהוגשה (ב"ש 906/82 אורדן נ' רובינשטיין).
בענייננו, הגיע בית משפט השלום בתל אביב למסקנה כי על בקשתה של צים חל סעיף 78 הנ"ל, ועל כן מחק את הבקשה והפנה את צים להגיש בקשה מתאימה לנשיאת בית המשפט העליון, אך נמנע מלחייב את צים בהוצאות ההליך.
כלומר, בית המשפט קבע כי לא מדובר במצב בו התביעה נגד צים הוגשה לבית משפט שאינו מוסמך, אלא שצים מעוניינת להעביר את הדיון לחיפה משיקולי נוחות בשל תניית השיפוט.
[ת.א. (שלום ת"א) 52711-05-11 מיאל אימפקס 1986 בע"מ ואח' נ' צים שירותי ספנות משולבים בע"מ ואח', החלטה מיום 20.11.11, השופט מרדכי בן-חיים. ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה]
הערות:
יצוין, כי לפני כשנתיים דחתה כבוד הנשיאה ביניש את התנגדותה של צים לאיחוד דיון אחר, אשר הופרד עקב תניית שיפוט בשטר המטען, בנסיבות דומות לעניין הנדון, וקבעה כי שתי התביעות שאיחוד הדיון בהן מבוקש נוגעות לאותה מסכת עובדתית ולשאלת האחריות לאותו נזק, וכי בנסיבות אלה אין טעם בקיום שני הליכים משפטיים מקבילים הנוגעים לאותה פרשה עצמה. במצב דברים זה, קבעה נשיאת בית המשפט העליון, יביא איחוד הדיון בשתי התביעות לייעול ההליכים ולחסכון בזמן שיפוטי ובזמנם של הצדדים, והוסיפה כי ממילא אין בקיומה של תניית שיפוט כדי למנוע את איחוד הדיון במקרים המתאימים בין תביעה פלונית, שעליה חלה תניית השיפוט, לבין תביעה אחרת, שתניית השיפוט אינה רלוונטית לגביה (בש"א 3947/09 הפניקס נ' צים ואח', החלטה מיום 15.6.09).
לאור זאת, אנו מעריכים כי בקשתה של צים לנשיאת בית המשפט העליון – אם אכן תבחר צים להגישה – תידחה מאותם טעמים המנויים לעיל.
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.
חברת הספנות צים נתבעה על יד אחד מלקוחותיה בגין נזק או חוסר שאירע למטען שבבעלותה במהלך ההובלה הימית. יחד עמה, נתבעו גם מבטחת המטען, וגורמים נוספים בשרשרת ההובלה. התביעה הוגשה בבית משפט השלום בתל אביב, היות וכתובת משרדם של חלק מהנתבעים הייתה בתל-אביב.
לתביעה זו כאמור צורפה גם צים כנתבעת, תוך התעלמות מתניית השיפוט הייחודית המופיעה בגב שטר המטען של צים, לפיה לבית המשפט בחיפה נתונה הסמכות המקומית לדון בתביעה נגדה.
מכיוון שהתובע הנו צד לשטר המטען, ומכיוון ששטר המטען מהווה את חוזה ההובלה שבין הצדדים, הגישה צים בקשה למחיקת התביעה על הסף, או לחילופין – העברתה לבית המשפט המוסמך בחיפה.
מכיוון שבית משפט השלום קנה סמכות לדון בתביעה כנגד הנתבעים האחרים, התבקש, למעשה, פיצול הדיון, באופן שהתביעה כנגד צים תועבר לחיפה, ואילו התביעה כנגד יתר הנתבעים תמשיך להתברר בבית המשפט בתל אביב.
החלטת בית המשפט:
חוק בתי המשפט מונה מספר מצבים, בהם ניתן לבקש להעביר את הדיון בתביעה ממחוז אחד למשנהו. כך, למשל, עוסק סעיף 79 לחוק בתי המשפט בהעברת דיון מחוסר סמכות. מדובר במצב בו בית המשפט הדן בעניין מסוים, נוכח שהעניין שהוגש בפניו אינו בסמכותו. או אז, עומדות בפניו שתי אפשרויות: האחת – להעביר את הדיון לבית המשפט המוסמך, והשנייה – לדחות את התביעה על הסף, כאשר בדרך כלל מועדפת האפשרות הראשונה של העברת הדיון.
מנגד, עוסק סעיף 78 לחוק בתי המשפט בהעברת הדיון בין בתי משפט במחוזות שונים מטעמי נוחות: הסעיף עוסק במצב בו אחד מבעלי הדין רוצה לשנות את מקום התביעה מבחינה מקומית. הסמכות לדון בבקשה על פי סעיף 78 נתונה לנשיא בית המשפט העליון, אשר נדרש לבחון האם מדובר בזיקה פורמלית בלבד, או שמא יש הצדקה עניינית להגשת התביעה במקום שהוגשה (ב"ש 906/82 אורדן נ' רובינשטיין).
בענייננו, הגיע בית משפט השלום בתל אביב למסקנה כי על בקשתה של צים חל סעיף 78 הנ"ל, ועל כן מחק את הבקשה והפנה את צים להגיש בקשה מתאימה לנשיאת בית המשפט העליון, אך נמנע מלחייב את צים בהוצאות ההליך.
כלומר, בית המשפט קבע כי לא מדובר במצב בו התביעה נגד צים הוגשה לבית משפט שאינו מוסמך, אלא שצים מעוניינת להעביר את הדיון לחיפה משיקולי נוחות בשל תניית השיפוט.
[ת.א. (שלום ת"א) 52711-05-11 מיאל אימפקס 1986 בע"מ ואח' נ' צים שירותי ספנות משולבים בע"מ ואח', החלטה מיום 20.11.11, השופט מרדכי בן-חיים. ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה]
הערות:
יצוין, כי לפני כשנתיים דחתה כבוד הנשיאה ביניש את התנגדותה של צים לאיחוד דיון אחר, אשר הופרד עקב תניית שיפוט בשטר המטען, בנסיבות דומות לעניין הנדון, וקבעה כי שתי התביעות שאיחוד הדיון בהן מבוקש נוגעות לאותה מסכת עובדתית ולשאלת האחריות לאותו נזק, וכי בנסיבות אלה אין טעם בקיום שני הליכים משפטיים מקבילים הנוגעים לאותה פרשה עצמה. במצב דברים זה, קבעה נשיאת בית המשפט העליון, יביא איחוד הדיון בשתי התביעות לייעול ההליכים ולחסכון בזמן שיפוטי ובזמנם של הצדדים, והוסיפה כי ממילא אין בקיומה של תניית שיפוט כדי למנוע את איחוד הדיון במקרים המתאימים בין תביעה פלונית, שעליה חלה תניית השיפוט, לבין תביעה אחרת, שתניית השיפוט אינה רלוונטית לגביה (בש"א 3947/09 הפניקס נ' צים ואח', החלטה מיום 15.6.09).
לאור זאת, אנו מעריכים כי בקשתה של צים לנשיאת בית המשפט העליון – אם אכן תבחר צים להגישה – תידחה מאותם טעמים המנויים לעיל.
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.
מאמרים נוספים בתחום:
