סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי
קורסים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניסדנאות וימי עיון בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניאירועים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונילמה ללמוד אצלנו סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי?מרצי המכללה בתחום סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניבוגרינו ממליצים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניתמונות מקורסים והשתלמויות בסחר בינלאומיסרטונים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניספרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימשרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניפורום סחר חוץלאיזה קורס אתה מתאים?נמל אינו רשאי לגבות הפרשי אגרת רציף מסוכן מכס לאחר ששליחותו הסתיימה / עו"ד אביגדור דורות
ביום 16.4.12 ניתן פסק דין בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה, בו נקבע כי לא ניתן לגבות הפרשי אגרת רציף מסוכן המכס באופן רטרואקטיבי, אלא יש לגבות את הפרש האגרה אך ורק מבעל הטובין (ע"א (חיפה) 22684-10-11 חברת נמל חיפה בע"מ נ' דוד יחזקאל בע"מ).
עובדות המקרה:
המערערת, חברת נמל חיפה, גבתה מהמשיבה, חברת עמילות וסוכנות מכס, הפרשי אגרות נמל באופן רטרואקטיבי ובסכום של פי 2 מהחיובים המקוריים, בגין חובות של יבואנים אשר המשיבה סיפקה להם בעבר שירותי עמילות מכס.
המשיבה הגישה תביעה להשבת הסכומים שנגבו ממנה, בטענה כי מדובר בגבייה ללא בסיס חוקי, בחוסר תום לב ובחריגה מההרשאה שניתנה למערערת, וכי יש לגבות את התשלום מהיבואנים, הם בעלי הטובין.
בית משפט השלום, כערכאה הראשונה, קבע כי על נמל חיפה להחזיר לסוכן המכס את הסכום שגבתה, תוך שהוא קובע כי את ההפרשים בגובה אגרת הנמל יש להטיל על בעל הטובין ולא על סוכן המכס. על פסק דין זה, ערערה חברת נמל חיפה.
טענות הצדדים:
נמל חיפה טען, כי לפי סעיף 19 לפקודת הנמלים, גם שלוח של בעל הטובין נחשב כבעל הטובין לכל עניין הקשור לפקודת הנמלים ותקנותיה, לרבות תשלום אגרות הנמל.
נמל חיפה התבסס על הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים, אשר נכנסה כבר לתוקף, לפיה סוכן המכס יהיה פטור מחובותיהם של לקוחותיו, אלא אם הוכח שסייע להם להשתמט מתשלומים אלה, בטענה כי הצעת החוק מלמדת כי המצב כיום, טרם התיקון, מאפשר לגבות מסוכן המכס את האגרות.
המשיבה טענה, כי לפי סעיף 56 לפקודת הנמלים, על בעל הטובין לשלם את הפרשי האגרות בעבור טובין שהוערכו בחסר. בכל הנוגע לתיקון סעיף 19 לפקודת הנמלים, המאפשר לגבות מסוכן המכס את חובות בעל הטובין רק מקום בו סוכן המכס סייע לבעל הטובין להשתמט מתשלום חובות בגין אגרות הנמל, טענה המשיבה כי התיקון בא לשים סוף לנוהג פסול לפיו גבו חיובים רטרואקטיביים מכיסם של סוכני המכס, וכי אין בו בכדי להצביע על פרשנות החוק טרם התיקון.
החלטת בית המשפט:
בית המשפט קבע, כי לפי סעיף 56 לפקודת הנמלים, האחריות לתשלום הפרשי האגרות מוטל על בעל הטובין בלבד. בית המשפט הוסיף וקבע, כי השליחות של סוכן המכס אינה נצחית, והיא מסתיימת ברגע שמטרתה הסתיימה.
בהמשך לאמור, נקבע כי מקום בו סוכן המכס סיים את עבודתו ושחרר את הטובין, אין לראותו עוד כשלוח של היבואן, ואין לחייבו בתשלום חוב בגין הפרשי האגרות.
בית המשפט ציין בנוסף, כי לא ברור לו מדוע ביקש נמל חיפה לגבות את הפרשי האגרות באיחור כה רב ובסכומים העולים על פי 2 מהאגרות המקוריות, וכי אין הצדקה להטיל את תוצאות ההשתהות של נמל חיפה על סוכן המכס.
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את הערעור והותיר את פסק דינו של בית משפט השלום על כנו, שקבע כי נמל חיפה תחזיר למשיבה את הפרשי האגרות, אותם גבתה שלא כדין מהמשיבה.
מחבר מאמר זה הינו שותף במשרד עו"ד איתן, מהולל ושדות ומחבר הספר "דיני מכס וסחר חוץ" אשר יצא לאור בוצאה של לשכת המסחר ת"א והמרכז.
המערערת, חברת נמל חיפה, גבתה מהמשיבה, חברת עמילות וסוכנות מכס, הפרשי אגרות נמל באופן רטרואקטיבי ובסכום של פי 2 מהחיובים המקוריים, בגין חובות של יבואנים אשר המשיבה סיפקה להם בעבר שירותי עמילות מכס.
המשיבה הגישה תביעה להשבת הסכומים שנגבו ממנה, בטענה כי מדובר בגבייה ללא בסיס חוקי, בחוסר תום לב ובחריגה מההרשאה שניתנה למערערת, וכי יש לגבות את התשלום מהיבואנים, הם בעלי הטובין.
בית משפט השלום, כערכאה הראשונה, קבע כי על נמל חיפה להחזיר לסוכן המכס את הסכום שגבתה, תוך שהוא קובע כי את ההפרשים בגובה אגרת הנמל יש להטיל על בעל הטובין ולא על סוכן המכס. על פסק דין זה, ערערה חברת נמל חיפה.
טענות הצדדים:
נמל חיפה טען, כי לפי סעיף 19 לפקודת הנמלים, גם שלוח של בעל הטובין נחשב כבעל הטובין לכל עניין הקשור לפקודת הנמלים ותקנותיה, לרבות תשלום אגרות הנמל.
נמל חיפה התבסס על הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים, אשר נכנסה כבר לתוקף, לפיה סוכן המכס יהיה פטור מחובותיהם של לקוחותיו, אלא אם הוכח שסייע להם להשתמט מתשלומים אלה, בטענה כי הצעת החוק מלמדת כי המצב כיום, טרם התיקון, מאפשר לגבות מסוכן המכס את האגרות.
המשיבה טענה, כי לפי סעיף 56 לפקודת הנמלים, על בעל הטובין לשלם את הפרשי האגרות בעבור טובין שהוערכו בחסר. בכל הנוגע לתיקון סעיף 19 לפקודת הנמלים, המאפשר לגבות מסוכן המכס את חובות בעל הטובין רק מקום בו סוכן המכס סייע לבעל הטובין להשתמט מתשלום חובות בגין אגרות הנמל, טענה המשיבה כי התיקון בא לשים סוף לנוהג פסול לפיו גבו חיובים רטרואקטיביים מכיסם של סוכני המכס, וכי אין בו בכדי להצביע על פרשנות החוק טרם התיקון.
החלטת בית המשפט:
בית המשפט קבע, כי לפי סעיף 56 לפקודת הנמלים, האחריות לתשלום הפרשי האגרות מוטל על בעל הטובין בלבד. בית המשפט הוסיף וקבע, כי השליחות של סוכן המכס אינה נצחית, והיא מסתיימת ברגע שמטרתה הסתיימה.
בהמשך לאמור, נקבע כי מקום בו סוכן המכס סיים את עבודתו ושחרר את הטובין, אין לראותו עוד כשלוח של היבואן, ואין לחייבו בתשלום חוב בגין הפרשי האגרות.
בית המשפט ציין בנוסף, כי לא ברור לו מדוע ביקש נמל חיפה לגבות את הפרשי האגרות באיחור כה רב ובסכומים העולים על פי 2 מהאגרות המקוריות, וכי אין הצדקה להטיל את תוצאות ההשתהות של נמל חיפה על סוכן המכס.
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את הערעור והותיר את פסק דינו של בית משפט השלום על כנו, שקבע כי נמל חיפה תחזיר למשיבה את הפרשי האגרות, אותם גבתה שלא כדין מהמשיבה.
מחבר מאמר זה הינו שותף במשרד עו"ד איתן, מהולל ושדות ומחבר הספר "דיני מכס וסחר חוץ" אשר יצא לאור בוצאה של לשכת המסחר ת"א והמרכז.
מאמרים נוספים בתחום:
