האם תיתכן עסקת יבוא מבלי שיובאו טובין מוחשיים? / עו"ד אביגדור דורות, עו"ד דייב זייתון

ביום 6.6.12 ניתן פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, בו נקבע כי רכישת זכויות להעסקת שחקני כדורגל זרים בקבוצות כדורגל ישראליות מהווה "ייבוא טובין בלתי-מוחשיים", ומכאן שמדובר בעסקה החייבת בתשלום מע"מ (ע"מ 1200/07 בני יהודה ואח' נ' מנהל מס ערך מוסף).

עובדת המקרה:

המערערות, קבוצות ספורט העוסקות בכדורגל, רכשו או שאלו זכויות להעסקת שחקני כדורגל מקבוצות ספורט זרות בחו"ל. המשיב, מנהל מס ערך מוסף ת"א, סבר כי הזכויות להעסקת השחקנים הינם נכסים בלתי-מוחשיים, אשר רכישתם מהווה פעולת ייבוא החייבת בתשלום מס ערך מוסף. 

בהתאם לאמור, הוציא המשיב חיובי מס לקבוצות. חלק מן הקבוצות הגישו השגה על החלטת המשיב, אשר נדחתה, ולאור האמור, הגישו חלק מן הקבוצות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

טענות הצדדים:
המערערות טענו, כי אין מקום להכליל שחקני כדורגל זרים בגדר "טובין" אשר מיובאים לישראל, שכן המשמעות של דרישת תשלום מע"מ בנסיבות העניין מהווה מיסוי על זכויות שימוש ומסחר בבני אדם, וכי מדובר בזכות שהיא שירות ולא יבוא של טובין. 

המערערות טענו בנוסף, כי הן אינן עונות להגדרת "בעל טובין" וכי הזיקה הרלוונטית הנוגעת לשחקן היא מתן שירותי משחק ולא רכישת נכס. 
לחילופין, טענו המערערות כי "כרטיס השחקן" שעובר יחד עם השחקן בין הקבוצות השונות בהן הוא משחק, מהווה "מסמך סחיר", ובמקרה כזה – אין חבות במע"מ על העברת זכויות במסמך סחיר. 

המשיב טען, מנגד, כי סעיף 2 לחוק מע"מ מטיל חבות במס על ביצוע עסקה בישראל, והוא חל גם על יבוא של טובין בלתי מוחשיים. לעניין המונח "טובין", טען המשיב כי מדובר בהגדרה רחבה שאינה מהווה רשימה סגורה, וכי קבוצה אשר רכשה או שאלה כרטיס שחקן עשתה בפועל יבוא של טובין בלתי מוחשיים, וכי יש להטיל על ייבוא זה מע"מ בהתאם לסעיף 2 לחוק מע"מ. 

החלטת בית המשפט:
בית המשפט קבע כי כרטיס השחקן מהווה ביטוי לאגד של זכויות שיש להן שווי כלכלי, וכי רכישת כרטיס שחקן מהווה רכישת "נכס בלתי מוחשי", הנכנס לגדר הגדרת המונח "טובין" בחוק מע"מ. בית המשפט המשיך וקבע, כי להבדיל מפקודת המכס, חוק מע"מ מסדיר גם יבוא של טובין בלתי מוחשיים, וכי המונח "יבוא", לעניין פירוש חוק מע"מ, צריך לכלול גם פעולות של העברת נכסים בלתי מוחשיים. בהקשר זה קבע בית המשפט, כי כאשר טובין בלתי מוחשיים, אשר מקורם לא בישראל, נצרכים בישראל או נעשה בהם שימוש בישראל, חל ייבוא טובין החב במע"מ. 


לאור כל האמור, קבע בית המשפט כי השימוש אשר מבצעות קבוצות הכדורגל בזכויות הגלומות בשחקן מהוות יבוא, כאשר מועד היבוא הינו לפחות מהמועד בו הגיעו השחקנים ארצה.
לעניין טענת המערערות בדבר כרטיס השחקן כ"מסמך סחיר", קבע בית המשפט כי העברת כרטיס השחקן נלווית להתקשרות החוזית בין הצדדים, ולכן אין לראות בעסקה כסחר במסמך סחיר, עסקה אשר פטורה מתשלום מע"מ. 
 
 
לאור כל האמור, דחה בית המשפט את הערעור, וקבע כי המערערות חבות בתשלום מע"מ בגין רכישת קבלת הזכויות בהעסקת שחקן כדורגל זר. 
התובעים יוצגו על ידי עוה"ד ג'ק בלנגה ודורון איתני, והנתבעים יוצגו על ידי עוה"ד יוסי טופף מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי). 

מחבר מאמר זה הינו שותף במשרד עו"ד איתן, מהולל ושדות ומחבר הספר "דיני מכס וסחר חוץ" אשר יצא לאור בוצאה של לשכת המסחר ת"א והמרכז.