סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי
קורסים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניסדנאות וימי עיון בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניאירועים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונילמה ללמוד אצלנו סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי?מרצי המכללה בתחום סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניבוגרינו ממליצים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניתמונות מקורסים והשתלמויות בסחר בינלאומיסרטונים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניספרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימשרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניפורום סחר חוץלאיזה קורס אתה מתאים?המכס יחזיר ליבואן חלקי קורקינט, בכפוף להפקדת ערובה
עו"ד אביגדור דורות
ביום 2.9.12 ניתנה החלטת בית משפט השלום בחיפה, הקובעת כי חלקי קורקינט אשר נתפסו במחסני היבואן וחולטו על ידי המכס – יוחזרו לידי היבואן בכפוף להפקדת ערובה, ואילו חילוטם של חלקי קורקינט שהוצהר לגביהם ברשימון כי הם "צינורות חמרן" – הינו כדין (ה"ת 43866-07-12 קופר אינטרנשיונל בע"מ נ' מדינת ישראל).
עובדות המקרה:
התובעת, חברת קופר אינטרנשיונל בע"מ, ייבאה לארץ טובין הכוללים חלקים המשמשים לייצור קורקינט חשמלי האסור בייבוא.
הנתבעת, רשות המסים – אגף המכס והמע"מ, תפסה מכולה אשר הכילה את הטובין אשר הוצהרו על ידי התובעת כ-"צינורות חמרן" על אף שהיו חלקי קורקינט, ותפסה קורקינטים חשמליים וחלקי קורקינט במחסני ומשרדי התובעת.
התובעת פנתה אל הנתבעת בבקשה להחזר הטובין התפוסים, אך הנתבעת סירבה והכריזה על הטובין כמחולטים לפי סעיפי המשנה בסעיף 204 לפקודת המכס, הקובעים בין היתר, כי טובין מוברחים, טובין שיובאו תוך הפרת איסור וטובין שהוגש לגביהם מסמך יבוא כוזב – יחולטו למדינה.
התובעת הגישה תובענה להחזר התפוס לבית משפט השלום בחיפה, בו נתבקש בית המשפט להורות על שחרור הטובין לידיה.
טענות הצדדים:
התובעת טענה, כי היא מייבאת חלקים לקורקינט ולא קורקינט חשמלי האסור ביבוא, כאשר בארץ היא מרכיבה מהחלקים קורקינטים חשמליים שלמים ואלו מיוצאים לחו"ל, ולפיכך, הרי שלא נעברה כל עבירה על ידי התובעת, ויש להחזיר את הטובין שנתפסו במחסניה.
התובעת טענה, כי לעניין המכולה אשר הכילה חלקי קורקינט ונתפסה על ידי הנתבעת, הרי שהגדרת הטובין כ"צינורות חמרן" הייתה ההגדרה המיטבית, ללא כל נסיון הברחה מצידה, וגם טובין אלו, לטענת התובעת, יש לשחרר ולהחזיר לידיה.
הנתבעת טענה, לעניין הטובין שהוצהרו כ"צינורות חמרן" ברשימון, כי אין מדובר בצינורות, אלא בחלקים לקורקינט אשר יובאו יחד עם חלקים נוספים לקורקינט, תוך תיאור כוזב של הטובין. בנוסף, טענה הנתבעת, כי קורקינטים ממונעים דורשים אישור של משרד התחבורה, וללא אישור זה – אסור הייבוא.
לעניין הקורקינטים הממונעים וחלקיהם אשר נתפסו במחסני התובעת, טענה הנתבעת מספר טענות. ראשית, כי מדובר בטובין האסורים בייבוא. שנית, נטען כי ללא אישור של משרד התחבורה – אסורה הרכבת קורקינטים ממונעים בארץ, ולבסוף נטען, כי אסורה מכירה של קורקינטים ממונעים בארץ, ולשיטת הנתבעת – בכך עוסקת התובעת.
החלטת בית המשפט:
בית המשפט קבע, בהחלטת ביניים בנוגע לסעד הזמני שנתבקש, כי תפיסת הטובין אשר היו במכולה וחילוטם על ידי הנתבעת הינה כדין.
בית המשפט הוסיף וקבע, כי הטובין אינם "צינורות חמרן" כמוצהר ברשימון היבוא, וכי די בכך בכדי להגיע למסקנה כי הרשימון כוזב וכי דין הטובין להיות מחולטים.
לעניין הטובין אשר נתפסו במחסני התובעת, קבע בית המשפט, כי הקורקינטים הממונעים מתחלקים לשתי קבוצות שונות: קורקינט פטור וקורקינט שאינו פטור, כאשר הקורקינט הפטור הוא קורקינט שהספקו אינו עולה על 100 וואט, מהירותו אינה עולה על 12 קמ"ש ומשקלו אינו עולה על 12 ק"ג. לאור האמור, קבע בית המשפט כי יש לבחון את הקורקינטים שנתפסו על ידי הנתבעת באופן פרטני, ורק לאחר שיובאו ראיות לעניין זה, יוכל בית המשפט להגיע למסקנה מדויקת יותר.
בית המשפט קבע, כי לעניין חלקי הקורקינטים שנתפסו במחסני התובעת, לא בטוח כי ייבואם אסור, ולא בטוח כי הם נועדו לייצור קורקינטים שאינם פטורים. בית המשפט הוסיף וקבע, כי כל החיקוקים שהובאו בדבר איסור ייבוא הקורקינט הממונע מתייחסים אך ורק למוצר המוגמר, ולא לחלקיו.
לבסוף, קבע בית המשפט לעניין זה כי החלקים יוחזרו לידי התובעת בכפוף להפקדת ערבות בנקאית בגובה 500,000 ₪, בהתאם לסעיף 191 לפקודת המכס המתיר המרת התפוס בערובה, וזאת עד אשר תתקבל הכרעה ביחס לחוקיות הייבוא של חלקים אלו, בהמשך ההליך המשפטי.
לאור כל האמור, בית המשפט קיבל חלקית את בקשת התובעת, בעוד שלגבי חלקי הקורקינט במכולה והקורקינטים הממונעים במחסני התובעת – הבקשה נדחתה, ואילו לגבי חלקי הקורקינט אשר נתפסו במחסני התובעת – הבקשה התקבלה ויש להשיבם לתובעת בכפוף להפקדת ערובה.
את התובעת ייצג עו"ד אליהו סרור, ואת הנתבעת ייצג עו"ד איתן לדרר.
מחבר מאמר זה הינו שותף במשרד עו"ד איתן, מהולל ושדות ומחבר הספר "דיני מכס וסחר חוץ" אשר יצא לאור בוצאה של לשכת המסחר ת"א והמרכז.
עובדות המקרה:
התובעת, חברת קופר אינטרנשיונל בע"מ, ייבאה לארץ טובין הכוללים חלקים המשמשים לייצור קורקינט חשמלי האסור בייבוא.
הנתבעת, רשות המסים – אגף המכס והמע"מ, תפסה מכולה אשר הכילה את הטובין אשר הוצהרו על ידי התובעת כ-"צינורות חמרן" על אף שהיו חלקי קורקינט, ותפסה קורקינטים חשמליים וחלקי קורקינט במחסני ומשרדי התובעת.
התובעת פנתה אל הנתבעת בבקשה להחזר הטובין התפוסים, אך הנתבעת סירבה והכריזה על הטובין כמחולטים לפי סעיפי המשנה בסעיף 204 לפקודת המכס, הקובעים בין היתר, כי טובין מוברחים, טובין שיובאו תוך הפרת איסור וטובין שהוגש לגביהם מסמך יבוא כוזב – יחולטו למדינה.
התובעת הגישה תובענה להחזר התפוס לבית משפט השלום בחיפה, בו נתבקש בית המשפט להורות על שחרור הטובין לידיה.
טענות הצדדים:
התובעת טענה, כי היא מייבאת חלקים לקורקינט ולא קורקינט חשמלי האסור ביבוא, כאשר בארץ היא מרכיבה מהחלקים קורקינטים חשמליים שלמים ואלו מיוצאים לחו"ל, ולפיכך, הרי שלא נעברה כל עבירה על ידי התובעת, ויש להחזיר את הטובין שנתפסו במחסניה.
התובעת טענה, כי לעניין המכולה אשר הכילה חלקי קורקינט ונתפסה על ידי הנתבעת, הרי שהגדרת הטובין כ"צינורות חמרן" הייתה ההגדרה המיטבית, ללא כל נסיון הברחה מצידה, וגם טובין אלו, לטענת התובעת, יש לשחרר ולהחזיר לידיה.
הנתבעת טענה, לעניין הטובין שהוצהרו כ"צינורות חמרן" ברשימון, כי אין מדובר בצינורות, אלא בחלקים לקורקינט אשר יובאו יחד עם חלקים נוספים לקורקינט, תוך תיאור כוזב של הטובין. בנוסף, טענה הנתבעת, כי קורקינטים ממונעים דורשים אישור של משרד התחבורה, וללא אישור זה – אסור הייבוא.
לעניין הקורקינטים הממונעים וחלקיהם אשר נתפסו במחסני התובעת, טענה הנתבעת מספר טענות. ראשית, כי מדובר בטובין האסורים בייבוא. שנית, נטען כי ללא אישור של משרד התחבורה – אסורה הרכבת קורקינטים ממונעים בארץ, ולבסוף נטען, כי אסורה מכירה של קורקינטים ממונעים בארץ, ולשיטת הנתבעת – בכך עוסקת התובעת.
החלטת בית המשפט:
בית המשפט קבע, בהחלטת ביניים בנוגע לסעד הזמני שנתבקש, כי תפיסת הטובין אשר היו במכולה וחילוטם על ידי הנתבעת הינה כדין.
בית המשפט הוסיף וקבע, כי הטובין אינם "צינורות חמרן" כמוצהר ברשימון היבוא, וכי די בכך בכדי להגיע למסקנה כי הרשימון כוזב וכי דין הטובין להיות מחולטים.
לעניין הטובין אשר נתפסו במחסני התובעת, קבע בית המשפט, כי הקורקינטים הממונעים מתחלקים לשתי קבוצות שונות: קורקינט פטור וקורקינט שאינו פטור, כאשר הקורקינט הפטור הוא קורקינט שהספקו אינו עולה על 100 וואט, מהירותו אינה עולה על 12 קמ"ש ומשקלו אינו עולה על 12 ק"ג. לאור האמור, קבע בית המשפט כי יש לבחון את הקורקינטים שנתפסו על ידי הנתבעת באופן פרטני, ורק לאחר שיובאו ראיות לעניין זה, יוכל בית המשפט להגיע למסקנה מדויקת יותר.
בית המשפט קבע, כי לעניין חלקי הקורקינטים שנתפסו במחסני התובעת, לא בטוח כי ייבואם אסור, ולא בטוח כי הם נועדו לייצור קורקינטים שאינם פטורים. בית המשפט הוסיף וקבע, כי כל החיקוקים שהובאו בדבר איסור ייבוא הקורקינט הממונע מתייחסים אך ורק למוצר המוגמר, ולא לחלקיו.
לבסוף, קבע בית המשפט לעניין זה כי החלקים יוחזרו לידי התובעת בכפוף להפקדת ערבות בנקאית בגובה 500,000 ₪, בהתאם לסעיף 191 לפקודת המכס המתיר המרת התפוס בערובה, וזאת עד אשר תתקבל הכרעה ביחס לחוקיות הייבוא של חלקים אלו, בהמשך ההליך המשפטי.
לאור כל האמור, בית המשפט קיבל חלקית את בקשת התובעת, בעוד שלגבי חלקי הקורקינט במכולה והקורקינטים הממונעים במחסני התובעת – הבקשה נדחתה, ואילו לגבי חלקי הקורקינט אשר נתפסו במחסני התובעת – הבקשה התקבלה ויש להשיבם לתובעת בכפוף להפקדת ערובה.
את התובעת ייצג עו"ד אליהו סרור, ואת הנתבעת ייצג עו"ד איתן לדרר.
מחבר מאמר זה הינו שותף במשרד עו"ד איתן, מהולל ושדות ומחבר הספר "דיני מכס וסחר חוץ" אשר יצא לאור בוצאה של לשכת המסחר ת"א והמרכז.
מאמרים נוספים בתחום:
