סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי
קורסים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניסדנאות וימי עיון בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניאירועים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונילמה ללמוד אצלנו סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי?מרצי המכללה בתחום סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניבוגרינו ממליצים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניתמונות מקורסים והשתלמויות בסחר בינלאומיסרטונים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניספרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימשרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניפורום סחר חוץלאיזה קורס אתה מתאים?התגלו חסרים במשלוח – חברת הביטוח תשלם / עו"ד אביגדור דורות, עו"ד דייב זיתון
ביום 30.8.12 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר קבע כי על חברת הביטוח לשלם למבוטחת תגמולי ביטוח בגין חוסרים במשלוח של משחקי מחשב מדובאי (ע"א (ת"א) 4340-09-11 קונסול טק (MRS) יבוא ושיווק בע"מ נ' פניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ).
עובדות המקרה:
המערערת, חברה העוסקת, בין היתר, בייבוא משחקי מחשב וטלוויזיה, הזמינה משלוח של 400 משחקי מחשב מספק בדובאי בשווי של כ-90,000$. המערערת דאגה לבטח את המשלוח מבעוד מועד ביטוח כנגד כל הסיכונים, מחסן אל מחסן.
כאשר הגיע המשלוח לארץ, התברר למערערת כי קיימים חסרים במשלוח, כאשר הנזק הוערך בכ-40,000 ₪.
המערערת פנתה לחברת הביטוח בכדי לקבל את תגמולי הביטוח בגין הנזק שנגרם לה, אולם חברת הביטוח סרבה לפצותה. משכך, הגישה המערערת תביעה לבית משפט השלום בתל אביב כנגד המבטחת, אשר דחה את תביעת המערערת. בית משפט השלום קבע כי המערערת לא הוכיחה כי המשלוח שהוזמן מדובאי אכן נארז על ידי הספק במלואו, תוך שהוא מסתמך על העובדה כי הרישום בשטר המטען מתייחס ל"מסכי מחשב", ולא למשחקי מחשב, דבר אשר מנע, לגישת בית משפט השלום מלהסתמך על שטר המטען כראיה לאספקת הסחורה.
טענות הצדדים:
המערערת טענה בערעור, כי הוכח על ידה כי הסחורה שהזמינה סופקה במלואה על ידי הספק בדובאי, וכי המשלוח הגיע בחסר.
לעניין הרישום בשטר המטען נטען על ידי המערערת, כי מדובר בטעות סופר, אשר אין בה בכדי לשלול את המעמד הראייתי של שטר המטען.
המשיבה טענה, מנגד, כי המשלוח נארז בחוסר עוד בדובאי, וכי האחראי לחוסר זה הוא הספק בדובאי, ועל כן החוסר התרחש עוד בטרם נכנסה הפוליסה לתוקף.
המשיבה טענה בנוסף, כי המטען הגיע לארץ מבלי שנראו עליו סימני גניבה, שכן הוא היה ארוז בניילון נצמד ללא קרעים, דבר המוכיח כי מקור החסר עוד בספק בדובאי.
לעניין הרישום בשטר המטען, טענה המשיבה כי לא מדובר בשטר מטען הקשור לסחורה שהוזמנה על ידי המערערת, וכי שמה של המערערת אינו מופיע על השטר כשם הנשגר.
החלטת בית המשפט:
בית המשפט קיבל את טענות המערערת, וקבע כי על חברת הביטוח לשלם ליבואן את תגמולי הביטוח המגיעים לו.
לעניין הרישום בשטר המטען, קבע בית המשפט כי מדובר בטעות סופר, וזאת היות ובשאר מסמכי היבוא צוין במפורש כי מדובר בסחורה הכוללת 400 משחקי מחשב.
בית המשפט הוסיף וקבע, כי הטענה בדבר אי קבילות שטר המטען הועלתה על ידי המשיבה רק בשלב מאוחר של הדיון. משכך, נקבע כי ניתן לראות בשטר המטען ראיה לכאורה לכך שהסחורה נארזה וסופקה במלואה על ידי הספק בדובאי, ולפיכך שהחוסר נוצר לאחר עזיבת הסחורה את מחסן הספק. לאור האמור, קבע בית המשפט כי נטל ההוכחה עבר למשיבה.
מחבר מאמר זה הינו שותף במשרד עו"ד איתן, מהולל ושדות ומחבר הספר "דיני מכס וסחר חוץ" אשר יצא לאור בוצאה של לשכת המסחר ת"א והמרכז.
בית המשפט בחן את טענת המשיבה לעניין אופן אריזת המשלוח בעת הגעתו ארצה, וקבע כי אין בעובדה כי המשלוח נראה ארוז וללא קרעים בכדי לסתור את טענת המערערת, שכן אין כל קושי בלפתוח את המשלוח ולארוז אותו מחדש, כך שלא ייראה כאילו המשלוח נפתח קודם לכן. מכאן נקבע, כי המשיבה לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל על כתפיה.
לאור כל האמור, קבע בית המשפט כי דין הערעור להתקבל, כך שתביעת המערערת לתגמולי ביטוח תתקבל במלואה, ועל המשיבה לשלם למערערת את מלוא דמי התגמולים, בצירוף הוצאות משפט.
את המערערת ייצג/ה עו"ד לוטן ואילו את המשיבה ייצג עו"ד אילן אורלי.
המערערת, חברה העוסקת, בין היתר, בייבוא משחקי מחשב וטלוויזיה, הזמינה משלוח של 400 משחקי מחשב מספק בדובאי בשווי של כ-90,000$. המערערת דאגה לבטח את המשלוח מבעוד מועד ביטוח כנגד כל הסיכונים, מחסן אל מחסן.
כאשר הגיע המשלוח לארץ, התברר למערערת כי קיימים חסרים במשלוח, כאשר הנזק הוערך בכ-40,000 ₪.
המערערת פנתה לחברת הביטוח בכדי לקבל את תגמולי הביטוח בגין הנזק שנגרם לה, אולם חברת הביטוח סרבה לפצותה. משכך, הגישה המערערת תביעה לבית משפט השלום בתל אביב כנגד המבטחת, אשר דחה את תביעת המערערת. בית משפט השלום קבע כי המערערת לא הוכיחה כי המשלוח שהוזמן מדובאי אכן נארז על ידי הספק במלואו, תוך שהוא מסתמך על העובדה כי הרישום בשטר המטען מתייחס ל"מסכי מחשב", ולא למשחקי מחשב, דבר אשר מנע, לגישת בית משפט השלום מלהסתמך על שטר המטען כראיה לאספקת הסחורה.
טענות הצדדים:
המערערת טענה בערעור, כי הוכח על ידה כי הסחורה שהזמינה סופקה במלואה על ידי הספק בדובאי, וכי המשלוח הגיע בחסר.
לעניין הרישום בשטר המטען נטען על ידי המערערת, כי מדובר בטעות סופר, אשר אין בה בכדי לשלול את המעמד הראייתי של שטר המטען.
המשיבה טענה, מנגד, כי המשלוח נארז בחוסר עוד בדובאי, וכי האחראי לחוסר זה הוא הספק בדובאי, ועל כן החוסר התרחש עוד בטרם נכנסה הפוליסה לתוקף.
המשיבה טענה בנוסף, כי המטען הגיע לארץ מבלי שנראו עליו סימני גניבה, שכן הוא היה ארוז בניילון נצמד ללא קרעים, דבר המוכיח כי מקור החסר עוד בספק בדובאי.
לעניין הרישום בשטר המטען, טענה המשיבה כי לא מדובר בשטר מטען הקשור לסחורה שהוזמנה על ידי המערערת, וכי שמה של המערערת אינו מופיע על השטר כשם הנשגר.
החלטת בית המשפט:
בית המשפט קיבל את טענות המערערת, וקבע כי על חברת הביטוח לשלם ליבואן את תגמולי הביטוח המגיעים לו.
לעניין הרישום בשטר המטען, קבע בית המשפט כי מדובר בטעות סופר, וזאת היות ובשאר מסמכי היבוא צוין במפורש כי מדובר בסחורה הכוללת 400 משחקי מחשב.
בית המשפט הוסיף וקבע, כי הטענה בדבר אי קבילות שטר המטען הועלתה על ידי המשיבה רק בשלב מאוחר של הדיון. משכך, נקבע כי ניתן לראות בשטר המטען ראיה לכאורה לכך שהסחורה נארזה וסופקה במלואה על ידי הספק בדובאי, ולפיכך שהחוסר נוצר לאחר עזיבת הסחורה את מחסן הספק. לאור האמור, קבע בית המשפט כי נטל ההוכחה עבר למשיבה.
מחבר מאמר זה הינו שותף במשרד עו"ד איתן, מהולל ושדות ומחבר הספר "דיני מכס וסחר חוץ" אשר יצא לאור בוצאה של לשכת המסחר ת"א והמרכז.
בית המשפט בחן את טענת המשיבה לעניין אופן אריזת המשלוח בעת הגעתו ארצה, וקבע כי אין בעובדה כי המשלוח נראה ארוז וללא קרעים בכדי לסתור את טענת המערערת, שכן אין כל קושי בלפתוח את המשלוח ולארוז אותו מחדש, כך שלא ייראה כאילו המשלוח נפתח קודם לכן. מכאן נקבע, כי המשיבה לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל על כתפיה.
לאור כל האמור, קבע בית המשפט כי דין הערעור להתקבל, כך שתביעת המערערת לתגמולי ביטוח תתקבל במלואה, ועל המשיבה לשלם למערערת את מלוא דמי התגמולים, בצירוף הוצאות משפט.
את המערערת ייצג/ה עו"ד לוטן ואילו את המשיבה ייצג עו"ד אילן אורלי.
מאמרים נוספים בתחום:
