מאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוני

לאחרונה, קיבל בית משפט השלום בתל-אביב תביעת שיבוב של חברת ביטוח, שהוגשה נגד גורמים בשרשרת הלוגיסטיקה שבשל רשלנותם נגנב מטען מיובא. חברת הביטוח פיצתה את המבוטח בגין הגניבה ותבעה את הגורמים שלדעתה אחראים לגניבה. כל הגורמים התכחשו לאחריות וניסו להטיל אחריות על גורם אחר, אך בית המשפט דחה התנגדות זו וקיבל את התביעה.

 לאחרונה, פסק בית משפט השלום בהרצליה במחלוקת בין חברת דובק לבין רשות המסים. במקרה זה, שילמה דובק לרשות המסים מס קניה בסך של למעלה מ-600,000 ש"ח בגין מכירת סיגריות, אך לא הצליחה לגבות את התמורה מן הקונה, בשל קריסתו הכלכלית.
דובק טענה כי מאחר ונוצר "חוב אבוד" יש להשיב לה את מס הקניה ששולם.
בית המשפט קיבל את מרבית טענות דובק והורה לרשות המסים להשיב את המס.

לאחרונה, ניתן פסק-דין על ידי בית המשפט השלום בתל אביב הדן בתביעה כספית של חברה אשר התקשרה עם מתווכת, לצורך הזמנת ואספקת בגדים מסין.

בית המשפט קבע כי החברה עצמה אשמה בכך שחלק מהבגדים לא סופקו לה, ולכן, אין לה אלא להלין על עצמה.

בית המשפט המחוזי בחיפה הכריע לאחרונה, בסכסוך בין חברת שילוח, ביחס לסחורה שהוחזקה על ידה בנמל חיפה, והשייכת (על פי הטענה) לחברה שהגיעה לפירוק.

בית המשפט קבע כי מאחר ודמי האחסנה בעבור הסחורה מאמירים מדי יום, קיימת הצדקה להורות באופן מיידי על מכירת הסחורה, כאשר את הסכסוך בשאלת הבעלות בה, ניתן להשאיר להמשך ההליך.

ביום 16.1.2012 דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור אשר הוגשה על ידי זכיין כנגד הפסקת הסכם זכיינות (רע"א 7246/11
חיים לוי סוכנות רכב ומוסך איזורי ירושלים נ' קרסו מוטורס בע"מ) בקבעו כי כאשר יחסי זכיינות, המבוססים ככלל על יחסי אמון מוגברים, עולים על שרטון – אין לכפות על הצדדים את המשך היחסים המסחריים.

לאחרונה, הכריע בית המשפט לתביעות קטנות בבית שאן בשאלת גורלן של נרגילות שנתפסו על ידי המכס. בעוד היבואן טען כי מקורן בירדן, המכס טען כי מדובר בנרגילות מתוצרת סוריה, מדינה אסורה ביבוא.

לאחרונה, ניתן פסק דין על ידי בית המשפט השלום בפתח-תקווה, אשר דחה תביעה שהגישה משלחת בינלאומי, כנגד הנציגה בישראל של חברה מדנמרק אשר הזמינה שירותי שילוח, ולא שילמה עבורם. בית המשפט קבע כי את התביעה הייתה צריכה להגיש המשלחת הבינלאומית נגד הלקוח בדנמרק שקיבל בפועל את שירותי השילוח, ולא נגד הנציג בישראל שתיווך בעסקה.

יבואנים רבים מגישים תביעות נגד רשות המכס או גורמים אחרים בשרשרת הלוגיסטיקה, כמו חברות ספנות, משלחים בינלאומיים או מחסנים.

על אף התפתחותם של אמצעים חליפיים ומהירים יותר לשינוע סחורות ברחבי העולם, נותר המסחר בדרך הים כאפיק המסחר המרכזי גם כיום. אוניה אשר נעה ונדה ברחבי העולם עשויה לצבור חובות לספקים או לגרום לנזקים (לעובדי האוניה, לאוניות אחרות וכו'), אולם כיוון שהיא אינה נמצאת במקום קבוע קיים החשש שעם הפלגתה לנמל היעד הבא, תאבד כל אפשרות לתבוע תשלום עבור חובות או נזקים אלה במדינה בה הם נוצרו.

במקרים רבים, מתגלה נזק במטען שיובא מחו"ל לישראל. במקרה כזה, ובעיקר כאשר היבואן אינו יודע בוודאות מיהו הגורם האחראי לנזק, נוהג היבואן להגיש תביעה נגד כל הגורמים המעורבים בשרשרת הובלת המטען לישראל, לרבות המשלח הבינלאומי בחו"ל, סוכן האוניה הזר, המוביל הימי, המשלח בישראל, סוכן המכס בישראל וכו'. 
 

סימני מסחר הינם מהחשובים שבנכסי הקניין הרוחני. משמעותה של הגנה הניתנת לבעל סימן מסחר מכוח רישומו בישראל, או מכוח היותו "סימן מוכר היטב" היא שבעל הסימן, והוא לבדו, רשאי להשתמש בסימן ולהפיק ממנו רווח כלכלי, כאשר שימוש בסימן ללא רשות בעליו, מעניק לבעל הסימן זכות לתבוע בגין הפרה.

לאחרונה, ניתן פסק-דין על ידי בית משפט השלום בתל-אביב, בתביעת שיבוב שהגישה חברת הביטוח מנורה נגד חברת התעופה ק.א.ל., בקשר למטען מיובא בו התגלה מחסור.