מאמרים בנושא ניהול
עברה עלינו שנה מלאת שינויים מאז שמגפת הקורונה פרצה לחיינו והשפיעה באופן מסיבי על הסחר העולמי תוך שהיא מגבירה ביתר שאת את האתגרים הלוגיסטיים הקיימים ברחבי העולם .
מה הם האתגרים העומדים בפני תעשיית הלוגיסטיקה בשנת 2021?
אין ספק, שהטכנולוגיה משפיעה במהירות ואף משתלטת על ענף הלוגיסטיקה, ורוב החברות מתקשות לעמוד בקצב החידושים המתרחשים בכל רגע נתון.
למול זה, קהילת הסחר הבינ"ל עסוקה באימוץ כל פיסת טכנולוגיה דיגיטלית כדרך להתקדם, לצמוח ולקצץ בעלויות.
במאמר זה אנסה לסקור חלק מהפתרונות הטכנולוגיים החדשניים והמבטיחים, המאומצים באופן נרחב ע"י השחקנים המובילים בניהול שרשרת האספקה .
על כל בעל העסק למיין את הלקוחות שלו ולנטרל לגמרי את הגרעין הקשה והקרימינלי ולצמצם מאד את "הנצלנים הסדרתיים". ברוב המקרים הוא יווכח לדעת, כי כ-90% מתיק הלקוחות דורשים מאמצי גבייה קלים ופשוטים למדי ברובד הראשון והשני, בסדר גודל של לא יותר מכ- 10% מאמצעי הגבייה במערכת. במידה והמצב אינו כזה, יש לחקור מדוע.
המקצועיות היא הבסיס לחוויה. בלי מענה לצורך הפונקציונאלי אין זכות קיום לעסק. יחד עם זאת, הפיכת לקוח לשגריר מתרחשת בעיקר ע"י השפעה על הצרכים האמוציונאליים.
מהיום בו חברות מסחריות, רשתות ויזמים עסקיים הבינו את הכוח הטמון בזכיינות ובמודל העסקי שלה, לא ניתן היה לעצור את המומנטום של התרחבות המערכת הזכיינית אל מרבית התחומים העסקיים.
"חלוצי הזכיינות" בישראל ביססו שני מרכיבים עיקריים מתוך כלל חלקי "הפאזל" של המערכת הזכיינית. הראשון שבהם נגע לקהל הלקוחות, אשר למד לאמץ ולהנות מתחושת ה "מוכרות" וה "המשכיות", אותה יכול היה למצוא בכל אחד מסניפי הרשת המזכה בהם ביקר, לצפות ואף לדרוש את אותה האיכות, שרות ומחיר ללא תלות במיקום הסניף, זהות הזכיין או כל משתנה אחר.
במאמר מוקדם על ניהול פרויקטים ציינו את תהליך הייזום כתהליך מקדים לכל פרויקט/משימה מורכבת וברצוני ברצף מאמרים להרחיב כל שלב ושלב לצורך גיבוש תהליך ניהולי "בריא" בכל שינוי נדרש בארגון.
ניתן לייחס לכל מהלך בארגון המחייב ניהול ותכנון ודורש משאבים ניהוליים או אחרים כעל מהלך המצריך תהליך ייזום. היזם "הרגיל", אותו איש עסקים, המשקיע את הונו בפרויקט או עסק כזה או אחר מבצע הליך שהיום האקדמיה והעמותה לניהול פרויקטים (PMI) גיבשה "כתהליך הייזום".
תהליך הייזום בביצועו בשלבים ברורים ובניתוח מתאים יכול לשפר במידה ניכרת את סיכויי ההצלחה בשינוי הנדרש תוך הקטנת הסיכונים הצפויים במידה ניכרת.
ניתן תמיד להחליט שהסיכונים מובנים והיוזמה ממשיכה אבל זאת רק לאחר שאכן הבנו מהם אותם סיכונים ומהם האפשרויות העומדות בפנינו ליישום היוזמה.
ניהול הזמן הטריד את כולם כבר במאה הקודמת ופיתוח מודלים משרתים אותנו עד היום.
כוונת משרד הבטחון לחייב יצואנים בטחוניים ליישם תכניות ציות יכולה להיות הזדמנות מצוינת לצמצם את החשיפה האישית של דירקטורים ונושאי משרה ולשפר את ניהול הסיכונים בארגון.
במאמר זה אציג מה הקשר בין הקמת קבוצת ריצה במקום העבודה לבין שיפור המוטיבציה והביצועים של העובדים.
בעידן חוסר הוודאות בו מצויים כיום ארגונים, ישנו קשר ישיר בין המימד האנושי והתוצאות העסקיות של החברה.
כמנהלים אנו חווים בשנה האחרונה שינויים בקצב ובעוצמה שלא ידענו כמותם בעבר. שינויים רבים מתרחשים במקביל , כאשר שינוי רודף שינוי.
משבר הקורונה הוביל עסקים רבים לאמץ טכנולוגיות חדשות ולעקוב בדבקות אחר התפתחויות טכנולוגיות, שהן מצידן מתעצמות מדי יום ביומו וחולשות על כל תחומי החיים. בשל כך, ארגונים וחברות נדרשים להיות דינאמיים יותר ויותר ודרוכים לזיהוי מוקדם של צרכים מחד ואיומים מאידך, תוך יישום שיטת ניהול שונה וחדשה.
בעבר המנהל בדרך כלל היה בעל הידע. הגישה ששלטה בקרב המנהלים היתה החזקת כל הידע הרלוונטי, קבלת כל ההחלטות בעצמם וניווט דרכי הפעולה בהתאם להחלטתם הבלעדית. גישה זו הובילה לעיתים להצלחות; אך כיום עמדה כזו תוביל ככל הנראה את הארגון למפלה וכישלון.
כיום חלק גדול מהידע הרלוונטי נצבר מיחסי הגומלין של הארגון עם סביבתו, והעובדים בקו הראשון הופכים להיות קריטיים יותר ויותר ללמידת הסביבה ולאיסוף מידע שישפיע על קבלת החלטות. זה נכון בכל התחומים, החל מעובדים בתחומי השירות והמכירות וכלה בעובדים המלווים תהליכי יצור.
במאמר זה אתן לכם נקודות מבט אחרת ומרעננת על תפקיד המנהל. ניהול שאיננו שבלוני ומקובע, אלא יותר יצירתי ופתוח. שיטה זו נקראת "ניהול מקרב" והיא מצריכה נכונות ושיתוף פעולה של כל דרגי הניהול הבכירים בחברה, לרבות אגף משאבי האנוש.
