מונחי Incoterms® 2010 / זאב תלם

שינויים לעומת מונחי Incoterms 2000 ודגשים שונים לשימוש במהדורה החדשה.
ב -1 בינואר 2011, ייכנסו לתוקף מונחי המכר שפורסמו על ידי לשכת המסחר הבינלאומית (ICC) והידועים כ- Incoterms 2010 . מונחי ה-Incoterms  פורסמו לראשונה ב-1936 ומהדורת 2010 זו הגירסה השמינית שלהם.

בגירסת 2010 נעשה נסיון להתייחס לשינויים ולהפתחויות שחלו במסחר הבינלאומי מאז פורסמה מהדורת 2000 של המונחים. בגירסה החדשה קיימת התייחסות  לסוגיות אשר עלו מהמורכבות הולכת וגדלה של עסקאות בינלאומיות מחד ולסוגיות של ביטחון ועבודה באמצעות התקשורת האלקטרונית מאידך.

במהדורת 1936 של המונחים החילה בתוכה שבעה מונחים בלבד: EXW, FOR,FAS, FOB ,C&F, CIF, Ex Ship, Ex Quay. 
חלק מהמונחים קיים עד היום.

במאמר זה אביא לפניכם את השינויים העיקריים של מהדורה 2010 לעומת מהדורה 2000 ואנסה לפרט דגשים שונים של השימוש במונחים.
 
כאמור, מהדורה 2010 עומדת להיכנס לתוקף בשנת 2010 אך כותביה הבינו שבהחלט ייתכן ויהיה קשה לציבור המשתמשים להחיל ולהכיל אותה באופן מיידי. ועל כן נקבע שלמעשה אין כל צורך לעבור ב- 1 בינואר 2011 למהדורה החדשה וניתן  להמשיך ולהשתמש במונחים הישנים . קביעה זו אמנם לא מופיעה בפירוש בספר ה-Incoterms עצמו אבל מופיעה במאמרי פרשנות רבים. כך למשל נקבע במאמר שפרסם על ידי
⁽European Arbitration Center ⁽¹:
If trading companies have not familiarised themselves with the changes between Incoterms 2000 and Incoterms 2010 before 1 January 2011, users may still choose to be bound by the previous version - provided the parties' agreement to use those terms is clear. 

לפני שניכנס לנושא עצמו, הבא וניזכר מהם מונחי ה-Incoterms. ניתן לומר שמונחי ה-Incoterms מתארים בעיקר את המטלות, העלויות והסיכונים הכרוכים במסירת טובין ממוכרים לקונים.
The Incoterms rules describe mainly the tasks, costs and risks involved in the delivery of goods from sellers to ⁽buyers⁽²
  
אם כן מדובר בשלוש נקודות קריטיות:
נקודה ראשונה היא  הנקודה הגיאוגרפית שבה מוגדר עד היכן נושא המוכר בנטל ההוצאות ומהיכן נטל ההוצאות עובר לקונה.
נקודה קריטית שניה היא נקודה גיאוגרפית אף היא. זו הנקודה המגדירה  היכן זיקת הביטוח (סיכון)  עוברת  מהמוכר לקונה.
נקודה שלישית היא לא נקודה גיאוגרפית אלא נקודת זמן. נקודה זו מגדירה מתי נטל האחריות לביצוע שורת מטלות מוגדרות או פעולות מסוימות עוברת מהמוכר לקונה (כמו השגת רשיונות, באחריות מי תהליכי מכס ועוד) . 
 
הנקודות הללו מאד חשובות ולמעשה ההמלצה היא לא להשתמש בשום אופן באף אחד מהמונחים ללא ציון אחת הנקודות הקריטיות, הגיאוגרפיות.
The chosen Incoterms rule can work only if the parties name a place or port and will work best if the parties specify
⁽the place or port as precisely as possible ⁽³
מדובר על כך שרצוי,בשימוש המונחים השונים לא לציין שם עיר או נמל בלבד אלא כתובת מלאה.
 
ההבדל הראשון בין המהדורה החדשה (2010) לקודמת (2000) הוא מספר המונחים והחלוקה ביניהם.  במהדורה 2000 נהוג היה לחלק את המונחים בהתאם לשני פרמטרים ראשיים. פרמטר ראשון היה סוג ההובלה הראשית בו מומלץ להשתמש במונח. לפי פרמטר זה חולקו המונחים לשתי קבוצות: 

1. מונחים ימיים: FAS,FOB,CFR,CIF,DES,SEQ
2. לשימוש בכל אמצעי ההובלה: EXW,FCA,CPT,CIP,DAF,DDU,DDP

הפרמטר השני היה אפיון המונחים וחלוקתם לארבע קבוצות:

קבוצה E	מונחי איסוף:	EXW
קבוצה F	מונחי מסירה:	FCA,FAS,FOB
קבוצה C	מונחי שיגור:	CFR,CPT,CIF,CIP
קבוצה D	מונחי הגעה:	DAF,DES,DEQ,DDU,DDP

מהדורה 2010 של המונחים מחלקת אותם לשתי קבוצות:

חלק 1	Multimodal Terms	מונחים מודרניים המעניקים צילום לוגיסטי נכון של שרשרת ההספקה המודרנית, כוללים את המונחים: EXW,FCA,CPT/CIP,DAT,DAP,DDP
חלק 2	Incoterms For Marine Use	"מונחים מסורתיים", כוללים את המונחים: FAS,FOB,CFR,CIF

מעיון מהיר בנאמר לעיל ניתן כבר להבחין שמספר המונחים במהדורה החדשה הוא 11 לעומת 13 במהדורת 2000. ואכן במהדורה 2010 הוחלט למחוק ארבעה מונחים:

1. DAF - Delivered at Frontier
2. DES - Delivered Ex-Ship 
3. DEQ - Delivered Ex-Quay 
4. DDU- Delivered Duty Unpaid

ובמקומם שולבו שני מונחים חדשים:

1. DAT- Delivered at Terminal
2. DAP - Delivered at Place

נקודה חדשה נוספת היא הרישום של המונח Incoterms לראשונה כסימן רשום.
⁽Incoterms® is a trademark of International Chamber of Commerce, registered in several countries ⁽⁴.
לראשונה נקבע שהשימוש בכללים אינו ייחודי לסחר הבינלאומי אלא גם לסחר הפנימי. בגושים כלכליים כמו הקהיליה האירופית הליכי המכס בגבולות הפכו פחות משמעותיים. כמו"כ סוחרים רבים בארה"ב מעדיפים להשתמש במונחים גן למסחר מקומי ולא רק לבינלאומי. 
במהדורה החדשה יש לראשונה התייחסות ברורה לנושא הביטחון. המונחים קובעים שכעיקרון, הצד לעסקה (מוכר/קונה) אשר אחראי לביצוע הליך המכס ביצוא/יבוא הוא הצד שנושא בנטל הבידוק הבטחוני.
 
לראשונה יש התייחסות ל-THC (Terminal Handling Charge) . זהו היטל נמלי אשר נגבה על ידי חברות הספנות עבור שירותים נמליים כמו אגרת ניטול, תחזוקה וכיוצ"ב. בשימוש במונחים CPT, CIP, CFR, CIF, DAT, DAP , DDP על המוכר להסדיר את ההובלה למקום מוסכם במדינת היעד. לכן, מאחר ועלויות ההובלה כוללות גם את עלויות השינוע בנמלים או במסופים העורפיים עלול להיווצר מצב שבו המוביל יחייב בעלויות אלה את הקונה. במקרים כגון אלה, הקונה ינסה להימנע מלשלם פעמיים עבור אותו שירות: 
פעם למוכר במסגרת מחיר הקנייה ופעם נוספת למוביל. המונחים החדשים מנסים להסדיר מצב זה על ידי חלוקת עלויות ברורה ברשימת חובות הצדדים.
 
 במהדורה החדשה יש לראשונה התייחסות ברורה לנושא הביטוח.נושא זה נוגע לשני מונחים בלבד: CIP ו-CIF. כמו במהדורה הקודמת גם המהדורה החדשה מדגישה כי בהעדר הנחיות מהקונה על הספק לרכוש את הכיסוי הביטוחי הזול והמצומצם ביותר  – C. 
על המוכר להסדיר את נושא הביטוח עם מבטחים בעלי מוניטין  (of good repute) וזאת במטרה לאפשר לקונה או לכל גורם אחר בעל זיקת ביטוח לטובין להגיש תביעה ישירות למבטחים. על פוליסת הביטוח לכסות לכל הפחות את ערך הטובין כפי שנקבע בחוזה בתוספת של עוד
10% ( 110) ובמטבע בו נעשה החוזה.  על המוכר לספק לקונה פוליסת ביטוח או ראיה אחרת המעידה על הכיסוי הביטוחי. כמו"כ על המוכר לספק לקונה את כל המידע הדרוש לשם השגת ביטוח נוסף. הכיסוי הביטוח יהיה מנקודת המסירה עד ליעד המוסכם, לכל הפחות. 
 
הבדל חשוב מאד בין מהדורת 2010 לעומת 2000 וקודמותיה היא הגדרת הנקודה הקריטית בה מתחלקות ההוצאות בין הצדדים בשימוש במונחים FOB, CFR,CIF. הנקודה הישנה – "מעקה האנייה" הוסרה ובמקומה נקבע במהדורה החדשה שמסירת הטובין יכולה להיעשות לפי אחת מהאפשרויות הבאות: 

האחת: By placing the goods on board the vessel nominated by the buyer at the loading point.

השניה: By procuring the goods so delivered.

שפת המונחים החדשים תוקנה כדי לאפשר מצב שבו מוכר חדש המצוי בשרשרת המכירה, לאחר שהטובין הוטענו והאונייה יצאה לדרכה, יוכל להמשיך ולמכור את הטובין לקונה חדש. התיקון קובע כי על המוכר לרכוש טובין שהוטענו "procure goods shipped" ולא לשגר טובין 
("ship" the goods). 
 
מהדורת 2010 של ה-Incoterms מעניקה, לראשונה, תשומת לב מיוחדת למכירת טובין בלב ים. במכירת מוצרי יסוד – Commodities – להבדיל ממכירת מוצרים מוגמרים, מטענים  נמכרים מספר פעמים במהלך ההובלה, המונח מוכר במגזר העסקי כ – String Sale. כאשר פעולת מכירה כזו באה לידי ביטוי,  הקונה הממוקם באמצע השרשרת אינו שולח בעצמו את הטובין מאחר והטובין כבר על סיפון האונייה, פעולה אשר בוצעה על ידי המוכר הראשון בשרשרת. לכן המוכר הנמצא באמצע שרשרת הסחר עומד בהתחייבותו כלפי המוכר לא על ידי שילוח הטובין או מסירתם על סיפון האונייה אלא על ידי מכירת טובין שנמצאים על סיפון האונייה.
 
במהדורה החדשה יש התייחסות למסמכים אלקטרוניים והעברת מידע באמצעות EDI. לפי  הגרסה החדשה   המסמכים האלקטרוניים הפכו לשווי ערך למסמכי נייר מודפסים. זאת בתנאי שהצדדים הסכימו על השימוש בהם אבל בכפוף לנוהג הקיים במדינות. לכן, מן הראוי להדגיש כי כל עוד המכס בישראל לא יכיר במסמכים אלקטרוניים, לא ניתן יהיה ליישם הוראה זו בארץ.
 
כפי שנאמר לעיל, לא חלה חובה לעבור ב- 1 בינואר 2011 למהדורה החדשה וניתן  להמשיך ולהשתמש במונחים הישנים.  אבל חשוב מאד להדגיש שאם הצדדים לא ציינו אחרת, אז החל מה-01 לינואר 2010,  ההתייחסות לכל חוזה תהיה כאילו המונחים בו מתייחסים למהדורה 2010. ועל כן חשוב שמי שמעוניין להמשיך ולהשתמש במהדורה 2000 יציין זאת במפורש.
 
מעניין לציין שלפי מהדורה 2010 של המונחים,מותר לצדדים לשנות את המונחים אם הםמעוניינים בכך, אולם עליהם הבין את הכרוך בכך ולהדגיש זאת בבירור בחוזה ביניהם ⁽⁵⁾. 

במהדורה החדשה של המונחים ההתייחסות למונח "מסירה"  (Delievry) לא מוגדרת לדעתי כיאות. לפי המהדורה החדשה ⁽⁶⁾ המונח "מסירה"  מציין את הנקודה בה האחריות לאבדן או לנזק (במלים אחרות – סיכון) עוברת מהמוכר לקונה (…it is used to indicate where the risk of loss or damage to the goods passes from the seller to the buyer) 
לפי הגדרה זו, בחלק מהמונחים (CPT, CIP,CFR, CIF) הנקודה הקריטית המצויינת ליד המונח שונה ממקום המסירה – עובדה שעלולה לבלבל אל ציבור המשתמשים במונחים.
 
כמו במהדורה הקודמת, ההמלצה לשימוש במונחים הימיים היא בעיקר למונחי צובר. כך, למשל בהסבר למונח
⁽FOB ⁽⁷ נאמר:
FOB may no be appropriate where goods are handed over to the carrier before they are on board the vessel, for example goods in containers, which are typically delivered at a terminal. In such situations the FCA rule should be used.
יש לקוות שציבור היצואנים והיבואנים יפנים את הנאמר ולא ישתמש במונחים הימיים להובלה במכולות וודאי לא בהובלה אווירית (כפי שנעשה לצערי לא פעם).
 
 
אין לי ספק שייקח זמן עד שהמהדורה החדשה תהיה בשימוש שוטף. אני גם בטוח ש- ICC תוציא לאור  הבהרות למונחים (כפי שעשתה במהדורה 2010 כאשר פרסמה את ה- ⁽ICC guide to Incoterms 2000 ^(8. אבל אין ספק שנעשו מספר צעדים משמעותיים להתאים את המונחים למסחר המודרני. 

זאב תלם עוסק בליווי וייעוץ ליצואנים ויבואנים. בעל ניסיון רב של למעלה מ 30 שנה בתחומי הסחר חוץ לרבות: תובלה בין לאומית, מסמכים בסחר חוץ, תהליכי יצוא ויבוא, עבודה עם משלחים בינ"ל, עמילי מכס, חברות ספנות ותעופה, מונחי סחר (Incoterms) וחישובי עלויות.
מר תלם כתב מספר ספרים ומאמרים הביניהם הספר "יבוא יצוא וסחר בינ"ל" אשר יצא בהוצאת לשכת המסחר ת"א והמרכז, ומשמש בין היתר כמרכז מקצועי של הקורס ליבוא ויצוא של המכללה העסקית של לשכת המסחר ת"א והמרכז.


(1) http://cea-taic.be/node/559

(2) http://www.iccwbo.org/incoterms_faq#1

(3) Incoterms 2010® - פרסום 715 של ICC בהוצאת ICC ישראל - עמוד 7 סעיף 3

(4)NEW INCOTERMS 2010 INFORMATION -
http://www.freighttraining.co.za/newsarticle.php?nid=18

(5) Incoterms 2010® - פרסום 715 של ICC בהוצאת ICC ישראל - עמוד 17

(6)http://www.freighttraining.co.za/newsarticle.php?nid=18
פרסום 715 של ICC בהוצאת ICC ישראל - עמוד 17

(7) פרסום 715 של ICC בהוצאת ICC ישראל - עמוד 147

(8) פרסום 620 של ICC

אין להעתיק, לשנות, לפרסם, לשדר, להעביר, למכור, להפיץ או לעשות שימוש מסחרי או אחר כלשהו, בתוכן המאמר או חלק ממנו אלא בהיתר מפורש ובכתב מזאב תלם.