תכניות ציות (Compliance Programs) בתעשיות הבטחוניות / עו"ד יונתן אהרונסון

משרד הבטחון הודיע לאחרונה על כוונתו לחייב את התעשיות הבטחוניות ליישם תכנית ציות (Compliance Program) למניעת שחיתות, כתנאי לקבלת רישונות שיווק ויצוא של ציוד בטחוני. במכתב ששלח ליצואנים לאחרונה כתב מנכ"ל משהב"ט, אהוד שני, כי תכניות הציות צריכות לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים, אך האחריות לגיבושה ויישומה של תכנית ציות המתאימה למאפייניו הייחודיים של כל ארגון, תהיה באחריות הארגונים עצמם. 

• מהי "תכנית ציות"
  "תכנית ציות" (Compliance Program) היא פרויקט, שבמסגרתו התאגיד מגבש לעצמו מערכת פנימית של כללי התנהגות וכן מנגנוני בקרה, דיווח, פיקוח וענישה לצורך אכיפת כללים אלה. מטרתה של תוכנית ציות היא למזער את הסיכוי שעובדי התאגיד ואחרים הפועלים מטעמו (כגון סוכנים) יפעלו בניגוד לחוק, ובכך יגרמו נזקים לתאגיד. 
  תוכניות ציות מופעלות מזה שנים ברחבי העולם ובישראל, ככלי ליישום והטמעה של חוקים שונים, בהם חוקי ההגבלים העסקיים, ניירות הערך, איכות הסביבה, בטיחות בעבודה ועוד.
  
• למה תוכניות ציות הן אינטרס מובהק של דירקטורים ונושאי משרה
  כי דירקטורים ונושאי משרה בכל העולם חשופים יותר ויותר לאחריות אישית בגין מעשים שעובדים ואחרים הפועלים בשם הארגון עשו, גם כאשר אלה בוצעו ללא ידיעתם. על רקע מצב זה תכניות ציות אפקטיביות יכולות להוות לא פחות מקרש הצלה.
  כך למשל בפרשת חברת התרופות האמריקאית, Caremark. בשנת 1996 הורשעה חברת ענק זו בכך שעובדים בדרגי ביניים בה ביצעו עבירות פליליות, הכוללות העברת תשלומים אסורים לרופאים.
  חברי הדירקטוריון לא היו מעורבים בצורה כלשהי בביצוע העבירות. למרות זאת, הוגשה נגד הדירקטורים תביעה בסכום של 250 מיליון דולר, בטענה שהם לא פעלו בצורה סבירה למניעת ביצוע העבירות ובכך הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי החברה.
  בתקופת ביצוע העבירות יישמה Caremark תכנית ציות, שכללה בין היתר הצהרה של מדיניות החברה בנושא "האסור והמותר" בהסכמים עם רופאים; מינוי קצין ציות, כתיבה והפצה של "מדריך לחתימת הסכמים עם רופאים" וביצוע פעולות נוספות, במטרה להגביר את הפיקוח של ההנהלה על התנהלות העובדים וסוכנים. 
  בית המשפט התחשב בעובדה זו וקבע, כי אין מקום לחייב את הדירקטורים באחריות אישית בגין המעשים הפליליים. השופט ציין כי החברה יצרה מערכות פיקוח ובקרה שנעשה בהם מאמץ אמיתי לאתר ולמנוע את המעשים הפליליים. "אין להאשים לפיכך את הדירקטורים על כך שלא היו מודעים לקיומם של המעשים הפליליים", קבע. 
  כבר בסוף שנות ה-90 אימצה הרשות להגבלים עסקיים בישראל את הרעיון, והחלה לעודד חברות ליישם תוכניות ציות (או כפי שנקראו, "תכניות אכיפה פנימיות"). בחוברת "מתכונת תכנית אכיפה פנימית" שפרסמה הרשות ב-1998, ציינה הרשות במפורש, כי תכנית אכיפה פנימית צריכה לעניין נושא משרה, באשר הוא, שכן: 
  יישומה של תכנית אכיפה פנימית אפקטיבית יאפשר לנושא משרה להרים את נטל ההוכחה" (כי נושא המשרה לא התרשל ולא הפר את חובת הזהירות שלו כלפי החברה – י.א.). 
  הרשות לניירות ערך בישראל מיהרה אף היא לאמץ את הרעיון והיא מעודדת מזה שנים חברות לבצע תכניות אכיפה פנימיות. בחוק האכיפה המנהלית, שיזמה הרשות ואשר נכנס לתוקף לפני כחודש, קובע גם הוא במפורש שיישומה של תכנית אכיפה פנימית אפקטיבית עשויה לשמש למנכ"ל הגנה מפני הטלת אחריות אישית עליו, בנסיבות בהן נעברו עבירות על החוק בתאגיד. 
  
• כיצד כל זה קשור לתעשיות הבטחוניות
  ישראל היא מעצמת יצוא של ציוד בטחוני וממוקמת בתחום זה רק אחרי ארה"ב ורוסיה. היצוא הביטחוני מישראל הסתכם בשנת 2009 ב-6.75 מיליארד דולר ומזה שנים הוא מהווה אחד מענפי היצוא המובילים במדינה. יצוא בטחוני כולל לא רק מכירת ציוד אלא גם מכירת ידע ומתן שירותים בתחומי הבטחון. 
  לא רק יצרניות של ציוד לוחמה נחשבות יצואנים בטחוניים: להגדרה זו נכנסות גם יצרניות של ציוד אזרחי הניתן לשימוש לצרכים בטחוניים וכן חברות תוכנה, חברות מחקר ופיתוח, סוכנים, מתווכים ועוד גורמים התורמים ידע ושירותים לתעשיות הבטחוניות.
  שמם של כמה מהיצואנים בטחוניים הישראליים נקשר בשנים האחרונות לפרשיות שוחד מביכות, שנחקרו בהודו ובקזאחסטאן. בין היתר נחקרו טענות שלפיהן שולם שוחד לפקידי ממשל במדינות אלה, במטרה לקדם עסקאות בטחוניות.
  בשנת 2008 התווספה עבירה חדשה לקובץ חוקי העונשין הישראלי: תשלום שוחד לעובד ציבור זר. סעיף חדש זה (291א) קובע כי המשלם שוחד לעובד ציבור זר מבצע עבירה פלילית, אף אם העבירה בוצעה כולה מחוץ לישראל. בעבירה זו ניתן להאשים אישית כל מי שהיה מעורב במתן השוחד – אף אם השוחד שולם על ידי תאגיד, לקידום צרכי התאגיד ועל פי הנחיית (או עצימת עניין) של הנהלת התאגיד. העונש בגין העבירה הוא 7 שנות מאסר וקנס שיכול להגיע למיליוני שקלים.
  סעיף 291א נחקק על פי דרישת ארגון ה-OECD, במסגרת התנאים לקבלתה של ישראל לארגון. כידוע ה-OECD  אינו מסתפק בחקיקה אלא דורש אכיפה ורמת האכיפה המתבצעת בישראל - כמו פעולות אחרות שהמדינה נוקטת בנושא שחיתות בעסקאות בינלאומיות - נתונות באופן שוטף לביקורתו של הארגון. וזאת, באמצעות קבוצת עבודה בנושא שחיתות בעסקאות בינלאומיות (Working Group  on Bribery in International Business Transactions), שהוא מפעיל.
  קבוצת העבודה שהתמקדה בישראל הקדישה תשומת לב מיוחדת לתעשיות הבטחוניות, כנראה על רקע החקירות שהתנהלו בנושא. בעיתוי לא מקרי פורסם, כי משטרת ישראל פתחה אף היא בחקירות, בקשר לכמה מפרשיות השוחד.
  התוצאה היא אם כן אכיפה מוגברת בתחום העבירות של מתן שוחד לעובדי ציבור זרים, במיוחד בתחום התעשיות הבטחוניות - אכיפה החושפת הן את התאגידים והן עובדים, דירקטורים ונושאי משרה בהן, לסיכון מוגבר של הליכים פליליים ואזרחיים.
  
• מילת סיכום
  מנהלים הרואים ביישומה של "תכנית ציות" מטלה רגולטיבית גרידא מתעלמים מהעיקר, ומפספסים הזדמנות לשפר את מערך ניהול הסיכונים בחברה ולהקטין את החשיפה האישית שלהם. תכנית ציות אינה רק כלי ניהולי ממדרגה ראשונה, המאפשר לכפות על עובדים וסוכנים לציית לכללי ההתנהגות של התאגיד: אם מתברר שהתאגיד עבר על החוק, העובדה כי יושמה בו תכנית ציות אפקטיבית עשויה להתברר כקרש הצלה למנהלים, דירקטורים לנושאי משרה והגנה טובה נגד אישומים פליליים ותביעות אישית.

הכותב, עו"ד יונתן אהרונסון, מתמחה בעסקאות בינלאומיות ומשפט מסחרי, בעל תואר שני במנהל עסקים ודובר אנגלית (שפת אם). בעבר כיהן כיועץ משפטי ומנהל המחלקה המשפטית של פלסאון תעשיות בע"מ וכיום בעל משרד עצמאי. 
מר אהרונסון הינו מרצה בקורס יבוא יצוא וסחר בינלאומי שמתקיים במכללה העסקית של לשכת המסחר ת"א.