סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי
קורסים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניסדנאות וימי עיון בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניאירועים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונילמה ללמוד אצלנו סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי?מרצי המכללה בתחום סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניבוגרינו ממליצים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניתמונות מקורסים והשתלמויות בסחר בינלאומיסרטונים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניספרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימשרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניפורום סחר חוץלאיזה קורס אתה מתאים?על מחיר הניסיון להטעות את עובדי המכס במעבר הגבול / עו"ד גיל נדל, עו"ד איריס אברמוביץ
סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס – 2000 קובע כי אדם הנכנס לישראל או היוצא ממנה חייב לדווח על הכספים שעמו, אם סכומם עולה על 100,000 ש"ח. הפרת חובת הדיווח עלולה לגרום להטלת עיצום כספי על ידי הועדה הפועלת מכוח החוק, וזאת בסכום מינימלי של מחצית הקנס הקבוע בחוק העונשין (כ-113,000 ש"ח), ועד לסכום מקסימלי של פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו. על החלטת הועדה להטיל עיצום כספי ניתן לערער לבית המשפט. בימים אלה ניתן פסק-דין בנושא זה.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
בסוף שנת 2010 עבר מר אחמד אבו גהל במעבר הגבול ארז, כשברשותו 62,000 דינר ירדני, שהם שווי ערך ללמעלה מ-313,000 ש"ח, עליהם לא דיווח כנדרש בחוק. בעקבות זאת, הטילה עליו הועדה עיצום כספי בשיעור של 60,000 ש"ח. על החלטת הועדה ערער אבו גהל לבית משפט השלום בתל אביב, וביקש להפחית את סכום העיצום.
הועדה שהטילה את העיצום טענה שמר אבו גהל, שזו היא לו העבירה הראשונה מסוג זה, לא שיתף פעולה במעבר הגבול, ואף הטעה את הבודקת הביטחונית ואת עובדי המכס, שכן בתחילה הצהיר כי ברשותו 50,000 ש"ח, ולאחר מכן ביקש לשנות מגרסתו וטען כי ברשותו 50,000 דינר ירדני, ורק במסגרת בדיקה מקיפה שנערכה בכבודתו התגלה כי הוא נושא עליו 62,000 דינר, שחלקם הוסלק בתיקו. הועדה טענה שיש לראות בחומרה רבה את ניסיונות ההטעיה של אבו גהל, ובחרה להעניק לעניין זה משקל רב בהחלטתה לעניין שיעור העיצום.
פסק-הדין:
בית המשפט הבהיר בפתח דבריו כי הועדה להטלת עיצום כספי הינה רשות מנהלית, ועל כן אין בית המשפט בוחן את נכונות שיקול דעתה, אלא את סבירותה.
בית המשפט ציין כי אמות המידה להטלת עיצום כספי בשל הפרת חובת הדיווח קבועות בתקנה 10 לתקנות, שם נקבע כי במסגרת החלטתה תתחשב הוועדה בין השאר באלה: האם מדובר בהפרה ראשונה; האם מדובר בהפרה חוזרת; האם מדובר ב הפרה נמשכת; חומרת ההפרה או היקפה הכספי; שיתוף הפעולה מצד המפר לכאורה בגילוי ההפרה ותוצאותיה.
בית המשפט קבע, כי בהחלת אמות המידה הללו על נסיבות המקרה, ולנוכח התנהלות אבו גהל והחלפת הגרסאות בזמן אמת עם גילוי ההפרה, החלטת הועדה היא מידתית וסבירה, מה גם שקיימת מדיניות משפטיות המעודדת הטלת עיצומים כספיים בסכומים גבוהים יחסית, וזאת על מנת למנוע מצב בו ישתלם למפרי חוק להפר את חובת הדיווח, תוך נטילת הסיכון לתשלום עיצום כספי נמוך.
בבחינת מידתיות שיעור העיצום הכספי, נפסק שהסכום אותו מוסמכת הועדה להטיל על אבו גהל עמד על 113,000 ש"ח ₪ (מחצית הקנס הקבוע בחוק העונשין) או עד פי חמישה מן הסכום שלא דווח עליו (עיצום של כ-1.5 מיליון ש"ח) - לפי הגבוה מביניהם.
לאור זאת, קבע בית המשפט כי הטלת עיצום כספי בשיעור של כ- 20% מגובה הסכום שלא דווח, כלומר- כ-60,000 ש"ח בלבד, הינה החלטה מידתית וסבירה.
בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי לא נפל כל פגם בשיקול דעתה של הועדה, ועל כן הערעור נדחה, ואבו גהל חויב בתשלום הוצאות משפט בסך של 3,000 ש"ח.
(עש"א (שלום ת"א) 14652-12-10 אבו גהל נ' מדינת ישראל, השופט סובל, פסק-דין מיום 2.5.11, לא צוינו שמות ב"כ הצדדים)
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.
בסוף שנת 2010 עבר מר אחמד אבו גהל במעבר הגבול ארז, כשברשותו 62,000 דינר ירדני, שהם שווי ערך ללמעלה מ-313,000 ש"ח, עליהם לא דיווח כנדרש בחוק. בעקבות זאת, הטילה עליו הועדה עיצום כספי בשיעור של 60,000 ש"ח. על החלטת הועדה ערער אבו גהל לבית משפט השלום בתל אביב, וביקש להפחית את סכום העיצום.
הועדה שהטילה את העיצום טענה שמר אבו גהל, שזו היא לו העבירה הראשונה מסוג זה, לא שיתף פעולה במעבר הגבול, ואף הטעה את הבודקת הביטחונית ואת עובדי המכס, שכן בתחילה הצהיר כי ברשותו 50,000 ש"ח, ולאחר מכן ביקש לשנות מגרסתו וטען כי ברשותו 50,000 דינר ירדני, ורק במסגרת בדיקה מקיפה שנערכה בכבודתו התגלה כי הוא נושא עליו 62,000 דינר, שחלקם הוסלק בתיקו. הועדה טענה שיש לראות בחומרה רבה את ניסיונות ההטעיה של אבו גהל, ובחרה להעניק לעניין זה משקל רב בהחלטתה לעניין שיעור העיצום.
פסק-הדין:
בית המשפט הבהיר בפתח דבריו כי הועדה להטלת עיצום כספי הינה רשות מנהלית, ועל כן אין בית המשפט בוחן את נכונות שיקול דעתה, אלא את סבירותה.
בית המשפט ציין כי אמות המידה להטלת עיצום כספי בשל הפרת חובת הדיווח קבועות בתקנה 10 לתקנות, שם נקבע כי במסגרת החלטתה תתחשב הוועדה בין השאר באלה: האם מדובר בהפרה ראשונה; האם מדובר בהפרה חוזרת; האם מדובר ב הפרה נמשכת; חומרת ההפרה או היקפה הכספי; שיתוף הפעולה מצד המפר לכאורה בגילוי ההפרה ותוצאותיה.
בית המשפט קבע, כי בהחלת אמות המידה הללו על נסיבות המקרה, ולנוכח התנהלות אבו גהל והחלפת הגרסאות בזמן אמת עם גילוי ההפרה, החלטת הועדה היא מידתית וסבירה, מה גם שקיימת מדיניות משפטיות המעודדת הטלת עיצומים כספיים בסכומים גבוהים יחסית, וזאת על מנת למנוע מצב בו ישתלם למפרי חוק להפר את חובת הדיווח, תוך נטילת הסיכון לתשלום עיצום כספי נמוך.
בבחינת מידתיות שיעור העיצום הכספי, נפסק שהסכום אותו מוסמכת הועדה להטיל על אבו גהל עמד על 113,000 ש"ח ₪ (מחצית הקנס הקבוע בחוק העונשין) או עד פי חמישה מן הסכום שלא דווח עליו (עיצום של כ-1.5 מיליון ש"ח) - לפי הגבוה מביניהם.
לאור זאת, קבע בית המשפט כי הטלת עיצום כספי בשיעור של כ- 20% מגובה הסכום שלא דווח, כלומר- כ-60,000 ש"ח בלבד, הינה החלטה מידתית וסבירה.
בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי לא נפל כל פגם בשיקול דעתה של הועדה, ועל כן הערעור נדחה, ואבו גהל חויב בתשלום הוצאות משפט בסך של 3,000 ש"ח.
(עש"א (שלום ת"א) 14652-12-10 אבו גהל נ' מדינת ישראל, השופט סובל, פסק-דין מיום 2.5.11, לא צוינו שמות ב"כ הצדדים)
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.
מאמרים נוספים בתחום:
