סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי
קורסים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניסדנאות וימי עיון בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניאירועים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונילמה ללמוד אצלנו סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי?מרצי המכללה בתחום סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניבוגרינו ממליצים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניתמונות מקורסים והשתלמויות בסחר בינלאומיסרטונים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניספרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימשרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניפורום סחר חוץלאיזה קורס אתה מתאים?נדחתה בקשתן של חברות טייוואניות לביטול היתר המצאת כתב התביעה בעניינן לטייוואן
עו"ד אביגדור דורות
בימים האחרונים (25.5.11) דחה בית משפט השלום בתל אביב - יפו בקשה לביטול המצאת כתב תביעה לחו"ל ולחלופין לעיכוב הדיון בשל היות הפורום הישראלי פורום בלתי נאות לדיון בתובענה (תא (ת"א) 5096-11-09 China Air Lines Ltd נ' RSA Insurance Group Plc).
העובדות וטענות הצדדים:
חברת אפלייד מטריאלס ישראל ציפתה לקבל משלוח של טובין השייכים לה מטייוואן. עם הגיעו לישראל נתגלה במטען נזק הנאמד בגובה של מעל 1,500,000$. על כן, הגישו חברת אפלייד מטריאלס ישראל, חברת האם שלה-Applied Materials, Inc. ומבטחת המטען - RSA Insurance Group Plc, תביעה כנגד החברות אשר סיפקו את שירותי האריזה, האחסנה והובלת המטען. בין החברות הנתבעות היו 3 חברות אשר מקום מושבן הינו בטייוואן, ועל כן הוגשה על ידי התובעות בקשה להיתר המצאת כתב התביעה לטייוואן. בית המשפט אישר את המצאת כתב התביעה לחברות הטייווניות בתרגום לשפה האנגלית, ולאחר ההמצאה הגישו החברות הטייווניות בקשה לביטולה.
המבקשות טענו כי כתב התביעה הומצא להן שלא כדין שכן טייוואן אינה חתומה על אמנת האג, ועל כן היה לבצע המצאה באמצעות הנהלת בתי המשפט ובתרגום לטייוונית, וזאת בהתבסס על נייר עמדה מאת המחלקה לסיוע משפטי למדינות זרות בהנהלת בתי המשפט. כמו כן, המבקשות טענו שבית המשפט שגה כאשר אישר את ההמצאה, שכן לא התקיימו התנאים הדרושים על פי הדין הישראלי לצורך אישור המצאה לחו"ל, וכי בהתאם לאמנת ורשה אין לתובעות עילת תביעה. לחלופין טענו המבקשות כי הפורום הנאות לדיון בתובענה אינו ישראל אלא טייוואן, ועל כן יש לעכב את הדיון בישראל.
המשיבות (התובעות בהליך העיקרי) טענו כי ההמצאה נעשתה כדין, וכי לאור העבודה השוטפת של המבקשות בשפה האנגלית, לרבות היותו של אתר האינטרנט שלה בשפה האנגלית, הדרישה לתרגום כתב התביעה לטייוונית אינה ראויה. לעניין היעדר עילת תביעה טענו המשיבות כי מדובר בתביעה סבוכה נגד גורמים רבים אשר לקחו חלק בהובלת המטען, וכי לא ניתן לקבוע בשלב זה על איזה גורם מוטלת האחריות. המשיבות טענו כי דרישות הדין הישראלי להמצאה מחוץ לישראל מתקיימות, וכי הטענה כי הפורום אינו נאות אינה מבוססת, וכי חברות בינלאומיות אשר עוסקות בשילוח בינלאומי צריכות לצפות כי יתבעו בשל מחדליהן גם במדינות אחרות, ולפורום הטייווני אין כל יתרון על הפורום הישראלי לבירור התובענה.
פסק דינו של בית המשפט
בית המשפט דחה את הבקשה לביטול היתר ההמצאה. בית המשפט קבע כי נייר העמדה עליו התבססו המבקשות הינו ראיה לנוהל הקיים בהנהלת בתי המשפט אך לא לדין החל על המצאת כתבי בית דין למדינה שאינה חתומה על אמנת האג, וכי בכל מקרה הלכה פסוקה היא כי שאלת האופן בו מבוצעת ההמצאה היא שאלה טכנית גרידא. למרות שהפסיקה העדיפה לדבוק בכללי ההמצאה ולא להסתפק בידיעת הנתבע על ההליך המתנהל נגדו, ניתן להתגבר על פגם בדרך בה הומצא כתב התביעה, וזאת במיוחד כאשר המבקשות לא הוכיחו את הוראות הדין בדבר הדרך הראויה להמצאת כתבי בית דין לטייוואן. בית המשפט לא דן בטענת היעדר העילה לגופה, וקבע כי על טענה כזו להישמע במסגרת בקשה לדחיית התביעה על הסף, ולא במסגרת ערעור על סמכותו הבינלאומית של בית המשפט הישראלי לדון בתובענה.
לעניין טענת הפורום הבלתי נאות קבע בית המשפט כי יש לראות אם הפורום הישראלי הינו הפורום הטבעי לדיון בתובענה לפי מבחן מירב הזיקות. לפי מבחן זה, יש לראות אם הסכסוך נשוא התובענה קשור במרב הזיקות לישראל, או שמא למדינה אחרת. בית המשפט קבע כי המבקשות לא הוכיחו שהתובענה קשורה במרב הזיקות לטייוואן ולא לישראל, וכי ציפיותיהם של בעלי הדין לנהל הליכים משפטיים בארץ הינן סבירות – במיוחד בעסקאות מסוג זה של שילוח בינלאומי המתרחש ממילא בין ארצות שונות. על כן, נדחתה הבקשה לביטול היתר ההמצאה ועל המבקשות הושתו הוצאות בסך 1,000 ₪.
לא צוינו שמות כאי כוח הצדדים.
מחבר מאמר זה הינו שותף במשרד עו"ד איתן, מהולל ושדות ומחבר הספר "דיני מכס וסחר חוץ" אשר יצא לאור בוצאה של לשכת המסחר ת"א והמרכז.
חברת אפלייד מטריאלס ישראל ציפתה לקבל משלוח של טובין השייכים לה מטייוואן. עם הגיעו לישראל נתגלה במטען נזק הנאמד בגובה של מעל 1,500,000$. על כן, הגישו חברת אפלייד מטריאלס ישראל, חברת האם שלה-Applied Materials, Inc. ומבטחת המטען - RSA Insurance Group Plc, תביעה כנגד החברות אשר סיפקו את שירותי האריזה, האחסנה והובלת המטען. בין החברות הנתבעות היו 3 חברות אשר מקום מושבן הינו בטייוואן, ועל כן הוגשה על ידי התובעות בקשה להיתר המצאת כתב התביעה לטייוואן. בית המשפט אישר את המצאת כתב התביעה לחברות הטייווניות בתרגום לשפה האנגלית, ולאחר ההמצאה הגישו החברות הטייווניות בקשה לביטולה.
המבקשות טענו כי כתב התביעה הומצא להן שלא כדין שכן טייוואן אינה חתומה על אמנת האג, ועל כן היה לבצע המצאה באמצעות הנהלת בתי המשפט ובתרגום לטייוונית, וזאת בהתבסס על נייר עמדה מאת המחלקה לסיוע משפטי למדינות זרות בהנהלת בתי המשפט. כמו כן, המבקשות טענו שבית המשפט שגה כאשר אישר את ההמצאה, שכן לא התקיימו התנאים הדרושים על פי הדין הישראלי לצורך אישור המצאה לחו"ל, וכי בהתאם לאמנת ורשה אין לתובעות עילת תביעה. לחלופין טענו המבקשות כי הפורום הנאות לדיון בתובענה אינו ישראל אלא טייוואן, ועל כן יש לעכב את הדיון בישראל.
המשיבות (התובעות בהליך העיקרי) טענו כי ההמצאה נעשתה כדין, וכי לאור העבודה השוטפת של המבקשות בשפה האנגלית, לרבות היותו של אתר האינטרנט שלה בשפה האנגלית, הדרישה לתרגום כתב התביעה לטייוונית אינה ראויה. לעניין היעדר עילת תביעה טענו המשיבות כי מדובר בתביעה סבוכה נגד גורמים רבים אשר לקחו חלק בהובלת המטען, וכי לא ניתן לקבוע בשלב זה על איזה גורם מוטלת האחריות. המשיבות טענו כי דרישות הדין הישראלי להמצאה מחוץ לישראל מתקיימות, וכי הטענה כי הפורום אינו נאות אינה מבוססת, וכי חברות בינלאומיות אשר עוסקות בשילוח בינלאומי צריכות לצפות כי יתבעו בשל מחדליהן גם במדינות אחרות, ולפורום הטייווני אין כל יתרון על הפורום הישראלי לבירור התובענה.
פסק דינו של בית המשפט
בית המשפט דחה את הבקשה לביטול היתר ההמצאה. בית המשפט קבע כי נייר העמדה עליו התבססו המבקשות הינו ראיה לנוהל הקיים בהנהלת בתי המשפט אך לא לדין החל על המצאת כתבי בית דין למדינה שאינה חתומה על אמנת האג, וכי בכל מקרה הלכה פסוקה היא כי שאלת האופן בו מבוצעת ההמצאה היא שאלה טכנית גרידא. למרות שהפסיקה העדיפה לדבוק בכללי ההמצאה ולא להסתפק בידיעת הנתבע על ההליך המתנהל נגדו, ניתן להתגבר על פגם בדרך בה הומצא כתב התביעה, וזאת במיוחד כאשר המבקשות לא הוכיחו את הוראות הדין בדבר הדרך הראויה להמצאת כתבי בית דין לטייוואן. בית המשפט לא דן בטענת היעדר העילה לגופה, וקבע כי על טענה כזו להישמע במסגרת בקשה לדחיית התביעה על הסף, ולא במסגרת ערעור על סמכותו הבינלאומית של בית המשפט הישראלי לדון בתובענה.
לעניין טענת הפורום הבלתי נאות קבע בית המשפט כי יש לראות אם הפורום הישראלי הינו הפורום הטבעי לדיון בתובענה לפי מבחן מירב הזיקות. לפי מבחן זה, יש לראות אם הסכסוך נשוא התובענה קשור במרב הזיקות לישראל, או שמא למדינה אחרת. בית המשפט קבע כי המבקשות לא הוכיחו שהתובענה קשורה במרב הזיקות לטייוואן ולא לישראל, וכי ציפיותיהם של בעלי הדין לנהל הליכים משפטיים בארץ הינן סבירות – במיוחד בעסקאות מסוג זה של שילוח בינלאומי המתרחש ממילא בין ארצות שונות. על כן, נדחתה הבקשה לביטול היתר ההמצאה ועל המבקשות הושתו הוצאות בסך 1,000 ₪.
לא צוינו שמות כאי כוח הצדדים.
מחבר מאמר זה הינו שותף במשרד עו"ד איתן, מהולל ושדות ומחבר הספר "דיני מכס וסחר חוץ" אשר יצא לאור בוצאה של לשכת המסחר ת"א והמרכז.
מאמרים נוספים בתחום:
