סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי
קורסים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניסדנאות וימי עיון בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניאירועים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונילמה ללמוד אצלנו סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי?מרצי המכללה בתחום סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניבוגרינו ממליצים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניתמונות מקורסים והשתלמויות בסחר בינלאומיסרטונים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניספרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימשרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניפורום סחר חוץלאיזה קורס אתה מתאים?בית המשפט- אין לחסום שימוש הוגן במונח "קרגו" בתחום ההלבשה / עו"ד גיל נדל, עו"ד אליס אברמוביץ
לאחרונה, דחה בית המשפט המחוזי מרכז תביעה הנוגעת לשימוש בסימן המסחר CARGO, וקבע כי מדובר בסימן נפוץ ושגרתי בתחום ההלבשה שאין להקנות לו הגנה רחבה.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
ניו ג'ינס עוסקת בייבוא, עיצוב, ייצור שיווק ומכירה של מוצרי הלבשה, המנהלת את פעילותה העסקית תחת שם המותג "CARGO", המוטבע על כלל מוצרי ההלבשה שלה, מפורסם בחנויות שבהן נמכרת מרכולתה ומופיע על גבי מסמכיה העסקיים.
CARGO הוא סימן מסחר הרשום על שמה בתחום מוצרי ההלבשה וההנעלה.
החברות רנואר אופנה ייצור ושיווק (1993), אס אדום רשת אופנה בע"מ וקבוצת גולף א. ק. בע"מ עוסקות אף הן בתחום ההלבשה והאופנה, והן נתבעו על ידי ניו ג'ינס בטענה כי הן מפרות את סימן המסחר CARGO, בכך שהן עושות שימוש בשם זה לגבי מוצרי ההלבשה שהן מוכרות.
הנתבעות הודו שעשו שימוש בשם זה, אך טענו להגנתן כי המונח CARGO שגור ומקובל בענף ההלבשה בעולם, כמונח המתאר סוג מסוים של מכנסיים מרובי כיסים, הידועים גם בשם "דגמ"ח". מכיוון שהן עושות שימוש בסימן זה רק בקשר עם מכנסיים מסוג זה, כשהוא נלווה תמיד לשם המותג של הרשת – "רנואר" או "גולף" בהתאמה, טענו כי מדובר בשימוש הוגן שאינו מפר את סימן המסחר.
למעשה, טענו הנתבעות כי השם CARGO הוא סימן "מתאר" שאין לספק לו הגנה רחבה.
פסק-הדין:
בדיני סימני המסחר נוהגים להבחין בין ארבעה סוגי סימנים- שם שרירותי, שם מרמז, שם מתאר ושם גנרי. מידת ההגנה שניתנת לשם השרירותי היא הגבוהה ביותר, וכן הלאה.
בית המשפט בחן את טענת הנתבעות כי הסימן CARGO הוא מתאר, ומצא כי השימוש בשם זה שגור ומקובל - לפחות בקרב העוסקים בענף האופנה - ככזה המתאר מכנסיים עם כיסים, ולכן, נקבע כי מדובר בסימן מתאר.
על פי ההלכה, גם שם מתאר יכול לקבל הגנה, במידה ובעליו מוכיח כי למרות שמדובר בשם מתאר, השימוש שנעשה בו בפועל הקנה לו "אופי מבחין", כלומר- שהציבור משייך את השם הזה עם סוג הסחורה של אותו סוחר.
בעניין זה, הגיע בית המשפט למסקנה כי התובע כשל מלהוכיח כי הסימןCARGO רכש אופי מבחין בקרב ציבור הצרכנים, ולמעשה הוכיח את ההיפך.
התובע זאת הגיש חוות דעת מומחה מטעם ד"ר מינה צמח שמתוצאותיה עולה כי 60.7% מהמרואיינים קישרו את המילה CARGO עם דבר כלשהו, בעוד 39.3% מהמרואיינים לא קישרו את המילה עם דבר, ומרבית המרואיינים זיהו את המונח "קרגו" ככזה המתייחס למטען, משלוחים או הובלות ואילו רק חלקם הקטן קישר את המונח עם עולם האופנה, אך לא זיהו את המונח עם ניו ג'ינס (התובעת).
בית המשפט ציין כי הרציונל העומד בבסיס דיני סימני המסחר הוא מניעת תחרות בלתי הוגנת, ולאו דווקא הגנה על אינטרס כלכלי של עוסק זה או אחר.
לאור רציונל זה, ומכיוון שהוכח כי בשימוש שעושות הנתבעות בסימןCARGO אין חשש להטעיית הצרכנים, נקבע כי מדובר בשימוש לגיטימי אשר אינו פוגע בתחרות ההוגנת.
לפיכך, נדחתה התביעה, וניו ג'ינס חויבה בתשלום הוצאות בסך 100,000 ש"ח.
[ת.א. (מחוזי מרכז) 8968-06-08 ניו ג'ינס בע"מ ואח' נ' רנואר אופנה ייצור ושיווק (1993) בע"מ ואח', פסק דין מיום 9.6.11, השופט אברהם יעקב. שמות ב"כ הצדדים לא צוינו].
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.
ניו ג'ינס עוסקת בייבוא, עיצוב, ייצור שיווק ומכירה של מוצרי הלבשה, המנהלת את פעילותה העסקית תחת שם המותג "CARGO", המוטבע על כלל מוצרי ההלבשה שלה, מפורסם בחנויות שבהן נמכרת מרכולתה ומופיע על גבי מסמכיה העסקיים.
CARGO הוא סימן מסחר הרשום על שמה בתחום מוצרי ההלבשה וההנעלה.
החברות רנואר אופנה ייצור ושיווק (1993), אס אדום רשת אופנה בע"מ וקבוצת גולף א. ק. בע"מ עוסקות אף הן בתחום ההלבשה והאופנה, והן נתבעו על ידי ניו ג'ינס בטענה כי הן מפרות את סימן המסחר CARGO, בכך שהן עושות שימוש בשם זה לגבי מוצרי ההלבשה שהן מוכרות.
הנתבעות הודו שעשו שימוש בשם זה, אך טענו להגנתן כי המונח CARGO שגור ומקובל בענף ההלבשה בעולם, כמונח המתאר סוג מסוים של מכנסיים מרובי כיסים, הידועים גם בשם "דגמ"ח". מכיוון שהן עושות שימוש בסימן זה רק בקשר עם מכנסיים מסוג זה, כשהוא נלווה תמיד לשם המותג של הרשת – "רנואר" או "גולף" בהתאמה, טענו כי מדובר בשימוש הוגן שאינו מפר את סימן המסחר.
למעשה, טענו הנתבעות כי השם CARGO הוא סימן "מתאר" שאין לספק לו הגנה רחבה.
פסק-הדין:
בדיני סימני המסחר נוהגים להבחין בין ארבעה סוגי סימנים- שם שרירותי, שם מרמז, שם מתאר ושם גנרי. מידת ההגנה שניתנת לשם השרירותי היא הגבוהה ביותר, וכן הלאה.
בית המשפט בחן את טענת הנתבעות כי הסימן CARGO הוא מתאר, ומצא כי השימוש בשם זה שגור ומקובל - לפחות בקרב העוסקים בענף האופנה - ככזה המתאר מכנסיים עם כיסים, ולכן, נקבע כי מדובר בסימן מתאר.
על פי ההלכה, גם שם מתאר יכול לקבל הגנה, במידה ובעליו מוכיח כי למרות שמדובר בשם מתאר, השימוש שנעשה בו בפועל הקנה לו "אופי מבחין", כלומר- שהציבור משייך את השם הזה עם סוג הסחורה של אותו סוחר.
בעניין זה, הגיע בית המשפט למסקנה כי התובע כשל מלהוכיח כי הסימןCARGO רכש אופי מבחין בקרב ציבור הצרכנים, ולמעשה הוכיח את ההיפך.
התובע זאת הגיש חוות דעת מומחה מטעם ד"ר מינה צמח שמתוצאותיה עולה כי 60.7% מהמרואיינים קישרו את המילה CARGO עם דבר כלשהו, בעוד 39.3% מהמרואיינים לא קישרו את המילה עם דבר, ומרבית המרואיינים זיהו את המונח "קרגו" ככזה המתייחס למטען, משלוחים או הובלות ואילו רק חלקם הקטן קישר את המונח עם עולם האופנה, אך לא זיהו את המונח עם ניו ג'ינס (התובעת).
בית המשפט ציין כי הרציונל העומד בבסיס דיני סימני המסחר הוא מניעת תחרות בלתי הוגנת, ולאו דווקא הגנה על אינטרס כלכלי של עוסק זה או אחר.
לאור רציונל זה, ומכיוון שהוכח כי בשימוש שעושות הנתבעות בסימןCARGO אין חשש להטעיית הצרכנים, נקבע כי מדובר בשימוש לגיטימי אשר אינו פוגע בתחרות ההוגנת.
לפיכך, נדחתה התביעה, וניו ג'ינס חויבה בתשלום הוצאות בסך 100,000 ש"ח.
[ת.א. (מחוזי מרכז) 8968-06-08 ניו ג'ינס בע"מ ואח' נ' רנואר אופנה ייצור ושיווק (1993) בע"מ ואח', פסק דין מיום 9.6.11, השופט אברהם יעקב. שמות ב"כ הצדדים לא צוינו].
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.
מאמרים נוספים בתחום:
