סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי
קורסים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניסדנאות וימי עיון בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניאירועים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונילמה ללמוד אצלנו סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי?מרצי המכללה בתחום סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניבוגרינו ממליצים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניתמונות מקורסים והשתלמויות בסחר בינלאומיסרטונים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניספרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימשרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניפורום סחר חוץלאיזה קורס אתה מתאים?שטר המטען לא תאם לתכולת המכולות בפועל - המשלוח התעכב - במי האשם? / עו"ד אביגדור דורות
בימים האחרונים (30.5.11) קיבל בית משפט השלום בהרצליה את תביעתה של חברה נגד חברת השילוח הימית לפיצוי בשל נזקים שנגרמו לה עקב איחור בהגעת משלוח ימי ליעדו (תא (הרצ') 485/05 Heatalco for Trade & Investment נ' פריץ קומפניס ישראל טי. בע"מ).
העובדות וטענות הצדדים:
התובעת הינה חברה המאוגדת ברשות הפלסטינאית, אשר ביקשה לשלוח חלקי מפעל להרכבתו מחדש במולדובה. התובעת התקשרה, באמצעות חברת שילוח וחברת סוכני מכס, עם הנתבעת – חברת שילוח בינלאומית ועמילת מכס. התובעת תבעה פיצוי בשל נזקים שנגרמו לה עקב איחור המשלוח בכחצי שנה ובשל שחרורו טיפין טיפין ולא כמקשה אחת, אשר עלו לטענתה על סך של 50,000$, וכי יוחזר לה פיקדון אשר הופקד על ידה אצל הנתבעת בסך 88,000 ₪.
התובעת טענה כי המשלוח הגיע לנמל לפי התכנון, אולם הוא עוכב זמן רב על ידי הנתבעת אשר נהגה בו, ובפרט בשטר המטען, ברשלנות רבה.
הנתבעת הגישה תביעה שכנגד וטענה כי העיכוב נגרם בשל 2 גורמים – האחד הוא חוסר שיתוף פעולה של מקבל המשלוח במולדובה, והשני הוא הליכים שנפתחו על ידי הרשויות ברוסיה עקב חוסר התאמה בין המוצהר בשטר המטען לבין תכולת המכולות בפועל. הנתבעת טענה ששני הגורמים הללו הינם באשמת התובעת, וכי לא רק שלכן היא אינה צריכה לפצותה בשל נזקיה, אלא כי היא רשאית לחלט את הפיקדון אשר הופקד אצלה לכיסוי העלויות שנגרמו לה בשל העיכוב (שכ"ט לעו"ד ברוסיה לטיפול בהליכים, וכו').
פסק דינו של בית המשפט
בית המשפט קבע כי אכן שטר המטען שהוצא היה שגוי, ולא פירט באופן הראוי את תכולת המכולות. בית המשפט קבע כי הסיבה לכך, הייתה שהתובעת ושלוחותיה פירטו את תכולת המכולות באופן כולל – ולא רשמו פירוט פר מכולה. יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי חברת השילוח אשר לה ניסיון רב בתחום, הייתה צריכה להבחין בטעות זו ולדרוש מהתובעת לתקן את פירוט המכולות. על כן, הטיל בית המשפט 70% מהאחריות על חברת השילוח הימי ו- 30% מהאחריות על הלקוח – התובעת. חברת השילוח נמצאה אחראית לשחרור המשלוח טיפין טיפין בניגוד להוראות התובעת, ונקבע כי שיקול הדעת שהפעילה היה שגוי כאשר סטתה מהוראותיה ולא ידעה אותה בזמן אמת בהתפתחות העניינים. אולם, התובעת לא הוכיחה כראוי את הנזקים שלטענתה נגרמו לה, ועל כן בית המשפט פנה לבחון את דרישתה כי יושב לה הפקדון שהופקד בידי הנתבעת להבטחת השתתפותה בהוצאות האחרונה.
בית המשפט קיבל את טענת הנתבעת בתביעתה שכנגד כי אכן נגרמו לה הוצאות בשל העיכוב וההליכים המשפטיים, אולם קבע כי מדובר בהוצאות נמוכות בהרבה מכפי שטענה הנתבעת, ובכל מקרה כיוון שנקבע שהתובעת אחראית רק ב30% לעיכובים והטעויות שנגרמו – הרי שעליה לשאת רק ב30% מההוצאות שהיו לנתבעת. על כן, נקבע כי הפיקדון יושב לתובעת, למעט סך של 3,125$ אשר יהווה את חלקה של התובעת בהוצאות הנתבעת ברוסיה. בנוסף, משנתקבלה התביעה ברובה, חויבה הנתבעת בשכ"ט עו"ד לטובת התובעת בסך 15,000 ₪.
התובעת יוצגה ע"י עו"ד גיל נדל וקרן לוי חפץ, והנתבעת יוצגה ע"י עו"ד דן סלע.
מחבר מאמר זה הינו שותף במשרד עו"ד איתן, מהולל ושדות ומחבר הספר "דיני מכס וסחר חוץ" אשר יצא לאור בוצאה של לשכת המסחר ת"א והמרכז.
התובעת הינה חברה המאוגדת ברשות הפלסטינאית, אשר ביקשה לשלוח חלקי מפעל להרכבתו מחדש במולדובה. התובעת התקשרה, באמצעות חברת שילוח וחברת סוכני מכס, עם הנתבעת – חברת שילוח בינלאומית ועמילת מכס. התובעת תבעה פיצוי בשל נזקים שנגרמו לה עקב איחור המשלוח בכחצי שנה ובשל שחרורו טיפין טיפין ולא כמקשה אחת, אשר עלו לטענתה על סך של 50,000$, וכי יוחזר לה פיקדון אשר הופקד על ידה אצל הנתבעת בסך 88,000 ₪.
התובעת טענה כי המשלוח הגיע לנמל לפי התכנון, אולם הוא עוכב זמן רב על ידי הנתבעת אשר נהגה בו, ובפרט בשטר המטען, ברשלנות רבה.
הנתבעת הגישה תביעה שכנגד וטענה כי העיכוב נגרם בשל 2 גורמים – האחד הוא חוסר שיתוף פעולה של מקבל המשלוח במולדובה, והשני הוא הליכים שנפתחו על ידי הרשויות ברוסיה עקב חוסר התאמה בין המוצהר בשטר המטען לבין תכולת המכולות בפועל. הנתבעת טענה ששני הגורמים הללו הינם באשמת התובעת, וכי לא רק שלכן היא אינה צריכה לפצותה בשל נזקיה, אלא כי היא רשאית לחלט את הפיקדון אשר הופקד אצלה לכיסוי העלויות שנגרמו לה בשל העיכוב (שכ"ט לעו"ד ברוסיה לטיפול בהליכים, וכו').
פסק דינו של בית המשפט
בית המשפט קבע כי אכן שטר המטען שהוצא היה שגוי, ולא פירט באופן הראוי את תכולת המכולות. בית המשפט קבע כי הסיבה לכך, הייתה שהתובעת ושלוחותיה פירטו את תכולת המכולות באופן כולל – ולא רשמו פירוט פר מכולה. יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי חברת השילוח אשר לה ניסיון רב בתחום, הייתה צריכה להבחין בטעות זו ולדרוש מהתובעת לתקן את פירוט המכולות. על כן, הטיל בית המשפט 70% מהאחריות על חברת השילוח הימי ו- 30% מהאחריות על הלקוח – התובעת. חברת השילוח נמצאה אחראית לשחרור המשלוח טיפין טיפין בניגוד להוראות התובעת, ונקבע כי שיקול הדעת שהפעילה היה שגוי כאשר סטתה מהוראותיה ולא ידעה אותה בזמן אמת בהתפתחות העניינים. אולם, התובעת לא הוכיחה כראוי את הנזקים שלטענתה נגרמו לה, ועל כן בית המשפט פנה לבחון את דרישתה כי יושב לה הפקדון שהופקד בידי הנתבעת להבטחת השתתפותה בהוצאות האחרונה.
בית המשפט קיבל את טענת הנתבעת בתביעתה שכנגד כי אכן נגרמו לה הוצאות בשל העיכוב וההליכים המשפטיים, אולם קבע כי מדובר בהוצאות נמוכות בהרבה מכפי שטענה הנתבעת, ובכל מקרה כיוון שנקבע שהתובעת אחראית רק ב30% לעיכובים והטעויות שנגרמו – הרי שעליה לשאת רק ב30% מההוצאות שהיו לנתבעת. על כן, נקבע כי הפיקדון יושב לתובעת, למעט סך של 3,125$ אשר יהווה את חלקה של התובעת בהוצאות הנתבעת ברוסיה. בנוסף, משנתקבלה התביעה ברובה, חויבה הנתבעת בשכ"ט עו"ד לטובת התובעת בסך 15,000 ₪.
התובעת יוצגה ע"י עו"ד גיל נדל וקרן לוי חפץ, והנתבעת יוצגה ע"י עו"ד דן סלע.
מחבר מאמר זה הינו שותף במשרד עו"ד איתן, מהולל ושדות ומחבר הספר "דיני מכס וסחר חוץ" אשר יצא לאור בוצאה של לשכת המסחר ת"א והמרכז.
מאמרים נוספים בתחום:
