סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי
קורסים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניסדנאות וימי עיון בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניאירועים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונילמה ללמוד אצלנו סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי?מרצי המכללה בתחום סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניבוגרינו ממליצים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניתמונות מקורסים והשתלמויות בסחר בינלאומיסרטונים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניספרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימשרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניפורום סחר חוץלאיזה קורס אתה מתאים?נדחתה תביעת גוטקס לקבל השבה של מסי יבוא בגין בגדים שיוצאו / עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר
לאחרונה, ניתן פסק-דין על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, בו נדחתה תביעת חברת גוטקס נגד רשות המכס, בעניין בקשה להשבת מסי יבוא ששולמו על בגדים שיובאו, הוצגו בתצוגה ויוצאו לחו"ל מבלי שנמכרו.
עובדות המקרה:
חברת גוטקס, הזכיינית של המותגים "זארה" ו"פול אנד בר" בישראל, ייבאה לישראל בגדים במותגים אלה, לצורך מכירתם לציבור הרחב, ושילמה מכס בשיעור 12% על יבוא הבגדים. הבגדים שוחררו מן המכס, הודבקה עליהם תווית עם מחיר, והם הוצגו בחנויות.
אחת לתקופה, בגדים אשר לא נמכרו, הוחזרו על ידי גוטקס ליצואן, לצורך הפצתם ונסיון למכור אותם במדינות שונות, כבגדים חדשים שלא נעשה בהם שימוש. היצואן רכש מגוטקס את הבגדים באותם מחירים בהם נמכרו לגוטקס קודם לכן.
מדובר היה בשיטה של קידום מכירות, שמטרתה לגרום לחסר מדומה של בגדים בעיניו של הצרכן.
חברת גוטקס פנתה לרשות המכס וביקשה לקבל הישבון של מסי היבוא ששולמו בגין אותם בגדים שהוחזרו לחו"ל, כאשר היא מסתמכת על סעיף 156 לפקודת המכס, אשר מתיר הישבון של 90% ממסי היבוא ששולמו, על טובין שיובאו ולאחר מכן יוצאו, ובתנאי שלא נעשה בהם שימוש בישראל. סך כל המסים שהתבקשה השבתם עמדה על כ-2.6 מיליון ש"ח.
חברת גוטקס טענה כי בגדים שהוצגו בחנויות ואשר בסופו של דבר לא נמכרו לציבור הרחב, ויוצאו בחזרה לחו"ל לאחר שבועיים-שלושה בלבד, נחשבים כבגדים בהם לא נעשה "שימוש" בישראל, במשמעות החוק. חברת גוטקס טענה כי רק כאשר בגד נמכר לצרכן, ונעשה בו שימוש הגורם להתבלותו, רק אז מדובר ב"שימוש" במשמעות החוק, שהרי אין ליבואן הבגדים כל מטרה אחרת ביבוא, מלבד מכירת הבגדים. עוד טענה גוטקס, כי תכלית הטלת מכס היא להגן על הייצור המקומי של בגדים, ובמקרה והבגדים המיובאים לא נמכרו, אין היגיון לחייב את היבואן במכס.
לעומת זאת, רשות המכס טענה כי אם גוטקס הייתה מאחסנת את אותם בגדים במחסן ולא מציגה אותם לראווה, אכן היה ניתן להכיר בכך שלא נעשה בהם שימוש. יחד עם זאת, טענה רשות המכס, ברגע שהבגדים מוצגים בחנויות של גוטקס, אלה משמשים למעשה כאמצעי פרסום, גם אם בסופו של דבר לא נמכרים, ולכן, מדובר בבגדים שבהם נעשה "שימוש" בישראל, ולכן, ביקשה לדחות את תביעתה של גוטקס. רשות המכס טענה כי אין להתמקד בשאלה אם הבגדים נמכרו לציבור, אלא בשאלת התועלת שמפיק היבואן מאותו יבוא. כך, טענה רשות המכס, ברגע שהיבואן מפיק תועלת בעצם פרסום הבגדים והצגתם בחנות, אין הצדקה להשיב לו את מסי היבוא ששולמו גם אם הבגדים יוצאו בחזרה לחו"ל.
כלומר סלע המחלוקת היה, האם הצגת בגדים בחנות מבלי שאלה נמכרו, מהווה שימוש.
פסק-הדין:
בית המשפט קבע כי סעיף 156 לפקודת המכס מתיר הישבון על מסי יבוא, ובתנאי שלא נעשה בטובין כל שימוש בישראל. מלשון רחבה זו ("כל שימוש") הסיק בית המשפט שיש לפרש את סעיף 156 בצורה רחבה.
בית המשפט קבע כי היבוא הזמני של הבגדים והצגתם בחנויות גוטקס היווה מעין אמצעי לקידום מכירות, אשר תרם לעסקיה של גוטקס, ולכן, מאחר וגוטקס הפיקה תועלת מיבוא זה, מוצדק היה לחייב אותה במכס גם אם הבגדים לא נמכרו בסופו של דבר.
בית המשפט הסתמך גם על הלכה קודמת של בית המשפט העליון (רע"א 359/04 יהודה ברמן נ' מדינת ישראל, משנת 2008), שבה נקבע כי כאשר יבואן מייבא טובין ומשלם בגינם מכס, מוכר אותם בארץ לקונה, אשר מייצא אותם בחזרה לחו"ל מבלי לעשות בהם שימוש- המכירה שבוצעה בארץ מהווה "שימוש" בטובין אשר אינו מאפשר הישבון של מסי היבוא. מפרשה זו למד בית המשפט כי יש להעניק פרשנות רחבה למונח "שימוש" בסעיף 156 לפקודת המכס.
בסופו של דבר, דחה בית המשפט את תביעת גוטקס, קבע כי הצגת הבגדים בחנות מהווה "שימוש", וחייב אותה בתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של 35,000 ש"ח.
[ת.א. (מחוזי ירושלים) 2022-08 גוטקס מותגים ואח' נ' מדינת ישראל - אגף המכס ומע"מ, פסק-דין מיום 28.7.11, השופט מרזל. ב"כ הצדדים: לגוטקס- עו"ד פרקש. לרשות המכס- עו"ד ויזל-גלצור מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)].
סיכום ומסקנות:
קיים סעיף בפקודת המכס אשר מתיר ליבואן להכניס לישראל טובין ללא תשלום המסים, אם מדובר בכניסה זמנית של טובין לצורך אריזה, עיבוד, תיקון, חידוש או הצגה ברבים של טובין המיועדים ליצוא, ואם הם יוצאו מישראל לאחר אותו שימוש (סעיף 162 (ג) לפקודת המכס).
יתכן ואם חברת גוטקס הייתה נוקטת בקו זה, במקום לשלם את המסים ולאחר מכן לדרוש את השבתם, התוצאה הייתה נראית אחרת.
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.
חברת גוטקס, הזכיינית של המותגים "זארה" ו"פול אנד בר" בישראל, ייבאה לישראל בגדים במותגים אלה, לצורך מכירתם לציבור הרחב, ושילמה מכס בשיעור 12% על יבוא הבגדים. הבגדים שוחררו מן המכס, הודבקה עליהם תווית עם מחיר, והם הוצגו בחנויות.
אחת לתקופה, בגדים אשר לא נמכרו, הוחזרו על ידי גוטקס ליצואן, לצורך הפצתם ונסיון למכור אותם במדינות שונות, כבגדים חדשים שלא נעשה בהם שימוש. היצואן רכש מגוטקס את הבגדים באותם מחירים בהם נמכרו לגוטקס קודם לכן.
מדובר היה בשיטה של קידום מכירות, שמטרתה לגרום לחסר מדומה של בגדים בעיניו של הצרכן.
חברת גוטקס פנתה לרשות המכס וביקשה לקבל הישבון של מסי היבוא ששולמו בגין אותם בגדים שהוחזרו לחו"ל, כאשר היא מסתמכת על סעיף 156 לפקודת המכס, אשר מתיר הישבון של 90% ממסי היבוא ששולמו, על טובין שיובאו ולאחר מכן יוצאו, ובתנאי שלא נעשה בהם שימוש בישראל. סך כל המסים שהתבקשה השבתם עמדה על כ-2.6 מיליון ש"ח.
חברת גוטקס טענה כי בגדים שהוצגו בחנויות ואשר בסופו של דבר לא נמכרו לציבור הרחב, ויוצאו בחזרה לחו"ל לאחר שבועיים-שלושה בלבד, נחשבים כבגדים בהם לא נעשה "שימוש" בישראל, במשמעות החוק. חברת גוטקס טענה כי רק כאשר בגד נמכר לצרכן, ונעשה בו שימוש הגורם להתבלותו, רק אז מדובר ב"שימוש" במשמעות החוק, שהרי אין ליבואן הבגדים כל מטרה אחרת ביבוא, מלבד מכירת הבגדים. עוד טענה גוטקס, כי תכלית הטלת מכס היא להגן על הייצור המקומי של בגדים, ובמקרה והבגדים המיובאים לא נמכרו, אין היגיון לחייב את היבואן במכס.
לעומת זאת, רשות המכס טענה כי אם גוטקס הייתה מאחסנת את אותם בגדים במחסן ולא מציגה אותם לראווה, אכן היה ניתן להכיר בכך שלא נעשה בהם שימוש. יחד עם זאת, טענה רשות המכס, ברגע שהבגדים מוצגים בחנויות של גוטקס, אלה משמשים למעשה כאמצעי פרסום, גם אם בסופו של דבר לא נמכרים, ולכן, מדובר בבגדים שבהם נעשה "שימוש" בישראל, ולכן, ביקשה לדחות את תביעתה של גוטקס. רשות המכס טענה כי אין להתמקד בשאלה אם הבגדים נמכרו לציבור, אלא בשאלת התועלת שמפיק היבואן מאותו יבוא. כך, טענה רשות המכס, ברגע שהיבואן מפיק תועלת בעצם פרסום הבגדים והצגתם בחנות, אין הצדקה להשיב לו את מסי היבוא ששולמו גם אם הבגדים יוצאו בחזרה לחו"ל.
כלומר סלע המחלוקת היה, האם הצגת בגדים בחנות מבלי שאלה נמכרו, מהווה שימוש.
פסק-הדין:
בית המשפט קבע כי סעיף 156 לפקודת המכס מתיר הישבון על מסי יבוא, ובתנאי שלא נעשה בטובין כל שימוש בישראל. מלשון רחבה זו ("כל שימוש") הסיק בית המשפט שיש לפרש את סעיף 156 בצורה רחבה.
בית המשפט קבע כי היבוא הזמני של הבגדים והצגתם בחנויות גוטקס היווה מעין אמצעי לקידום מכירות, אשר תרם לעסקיה של גוטקס, ולכן, מאחר וגוטקס הפיקה תועלת מיבוא זה, מוצדק היה לחייב אותה במכס גם אם הבגדים לא נמכרו בסופו של דבר.
בית המשפט הסתמך גם על הלכה קודמת של בית המשפט העליון (רע"א 359/04 יהודה ברמן נ' מדינת ישראל, משנת 2008), שבה נקבע כי כאשר יבואן מייבא טובין ומשלם בגינם מכס, מוכר אותם בארץ לקונה, אשר מייצא אותם בחזרה לחו"ל מבלי לעשות בהם שימוש- המכירה שבוצעה בארץ מהווה "שימוש" בטובין אשר אינו מאפשר הישבון של מסי היבוא. מפרשה זו למד בית המשפט כי יש להעניק פרשנות רחבה למונח "שימוש" בסעיף 156 לפקודת המכס.
בסופו של דבר, דחה בית המשפט את תביעת גוטקס, קבע כי הצגת הבגדים בחנות מהווה "שימוש", וחייב אותה בתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של 35,000 ש"ח.
[ת.א. (מחוזי ירושלים) 2022-08 גוטקס מותגים ואח' נ' מדינת ישראל - אגף המכס ומע"מ, פסק-דין מיום 28.7.11, השופט מרזל. ב"כ הצדדים: לגוטקס- עו"ד פרקש. לרשות המכס- עו"ד ויזל-גלצור מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)].
סיכום ומסקנות:
קיים סעיף בפקודת המכס אשר מתיר ליבואן להכניס לישראל טובין ללא תשלום המסים, אם מדובר בכניסה זמנית של טובין לצורך אריזה, עיבוד, תיקון, חידוש או הצגה ברבים של טובין המיועדים ליצוא, ואם הם יוצאו מישראל לאחר אותו שימוש (סעיף 162 (ג) לפקודת המכס).
יתכן ואם חברת גוטקס הייתה נוקטת בקו זה, במקום לשלם את המסים ולאחר מכן לדרוש את השבתם, התוצאה הייתה נראית אחרת.
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.
מאמרים נוספים בתחום:
