סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי
קורסים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניסדנאות וימי עיון בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניאירועים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונילמה ללמוד אצלנו סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי?מרצי המכללה בתחום סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניבוגרינו ממליצים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניתמונות מקורסים והשתלמויות בסחר בינלאומיסרטונים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניספרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימשרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניפורום סחר חוץלאיזה קורס אתה מתאים?יבואן מקביל - ציין זאת מפורשות בפרסומיך! / עו"ד אביגדור דורות, עו"ד דייב זייתון
ביום 31.7.12 ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרתו קיבל בית המשפט המחוזי תביעה אשר הוגשה על ידי בעלים של סימני המסחר “TOMMY HILFINGER” ו- “TOMMY” כנגד יבואן מקביל, אשר ייבא מוצרים מקוריים אשר נשאו את סימן המסחר “TOMMY HILFINGER”, תוך קביעה כי השימוש אשר נעשה על ידי היבואן בסימן המסחר היווה הפרה של סימן המסחר. ת.א (ת"א) 11296-09-10 TOMMY HILEFINGER LICENSING LLC ואח' נ' אלעד מנחם סויסה ואח'.
עובדות המקרה:
התובעות הינן חברות הרשומות בארה"ב, אשר הינן הבעלים של סימני המסחר “TOMMY HILFINGER” ו- “TOMMY”.
התובעות התקשרו בהסכמים עם חברת "סקאל", לפיה הוענקה לה הזכות הבלעדית לייבא מישראל ישירות מהיצרן את מוצרי “TOMMY HILFINGER”, ולשווקם בישראל.
הנתבעים עוסקים ביבוא מקביל לישראל של מוצרי “TOMMY HILFINGER”, והם שותפים בעסק בשם "מחסן היבואן", אשר בשנותיו הראשונות נשא את השם "מחסן היבואן-טומי הילפינגר".
בחזית בית העסק הוצגו שלטי הכוונה אשר נשאו את השם "מחסן היבואן" ואת שמותיהם של מספר מותגים, ביניהם “TOMMY HILFINGER” וסמל הלוגו. בתוך בית העסק הופיעו על הקירות שמותיהם של מותגים רבים, ביניהם “TOMMY HILFINGER”, וסמל הלוגו, כאשר התקרה והרצפות נצבעו בצבעי סמל הלוגו, והווילונות בחדרי ההלבשה היו אף הם בצבעי סמל הלוגו.
הנתבעים הפיצו עלוני פרסומת עליהם הוטבע הכינוי “TOMMY HILFINGER” וסמל הלוגו, לצידם של מותגים אחרים. כמו כן, הפעילו הנתבעים אתר אינטרנט אשר חלק מכתובתו כללה את התיבה “tommy”, אשר הצבעים הדומיננטים בו היו צבעי סמל הלוגו, ואשר כלל בחלק מהזמן את הכיתוב "מחסן היבואן-טומי הילפינגר".
בשילוט בבית העסק אשר קדם להגשת התביעה, וכן בעלוני הפרסומת, לא צוין כי המדובר ביבוא מקביל.
טענות צדדים:
התובעות טענו כנגד הנתבעים כי הם מנהלים את עסקם תוך הפרת סימני המסחר, שכן הם מציגים את בית העסק כקשור לתובעות, ופועל תחת חסותן, כאילו הוא היבואן הבלעדי, וכאילו הסחורה הנמכרת בו הינה זהה לסחורה הנמכרת במחסני היבואן הבלעדי.
התובעות טענו בנוסף כי שימושם של הנתבעים בסימני המסחר באתר האינטרנט שלהם, בשילוט מחוץ לעסק, בעלוני הפרסומות אשר הם הפיצו ובראיונות השונים לכלי התקשורת מהווה שימוש חריג ואסור בסימני המסחר.
הנתבעים טענו, מנגד, כי פעילותם נעשית במסגרת יבוא מקביל של מוצרי “TOMMY HILFINGER”, שהינו חוקי לכל עניין ודבר, כי הם אינם עושים שימוש חריג בסימני המסחר, וכי הם אינם מציגים את עסקם כקשור לתובעות. הנתבעים טענו בנוסף כי בכל הפרסומים הם הדגישו את היותם יבואנים מקבילים. הנתבעים טענו כי הם מייבאים מוצרים מקוריים הנושאים כדין את סימני המסחר, ועל כן אין במעשיהם בכדי להוות הפרה של סימני המסחר של התובעות.
פסק הדין של בית המשפט:
בית המשפט ניתח את המצב המשפטי, תוך שהוא קובע כי יצרן או מפיץ בלעדי אינם זכאים למנוע יבוא מקביל מתחרה של מוצריהם לתחומי מדינת ישראל ועל כן, הנתבעים רשאים לייבא לישראל את מוצרי “TOMMY HILFINGER” ולשווקם.
יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי שאלה נפרדת היא האם יבואנים מקבילים רשאים לעשות שימוש בסימני המסחר של המותג המיובא על ידם, ובמידה והתשובה לכך הינה חיובית, באיזה אופן הם רשאים לעשות את אותו שימוש.
בית המשפט קבע כי יבואן מקביל אשר עושה שימוש בסימן מסחר יזכה להגנה של "שימוש הוגן" בשם המסחרי מקום בו המוצר אינו ניתן לזיהוי בקלות ללא השימוש בסימן המסחר, כאשר השימוש בסימן המסחר הינו במידה אשר אינה עולה על הנדרש לצורך זיהוי המוצר, ומקום בו השימוש אשר היבואן עושה בסימן המסחר אינו מצביע על חסות שבעל הסימן נותן למשתמש בו. בית המשפט קבע כי בעוד שהשימוש בסימן המסחר על ידי הנתבעים הינו נדרש, שכן מוצרי “TOMMY HILFINGER” אינם ניתנים לזיהוי בקלות ללא השימוש בסימן המסחר, היקף השימוש אשר הנתבעים עשו בסימני המסחר היה במידה אשר עלתה על הנדרש לצורך זיהוי המוצר, והעלתה חשש להטעייה.
בית המשפט קבע כי הנתבעים רשאים היו ליידע את הציבור כי הם מוכרים מוצרי “TOMMY HILFINGER”, ועל כן היו רשאים לעשות שימוש בשם המותג בעלונים אשר הופצו על ידם, בשלטים לעסק ובאתר האינטרנט, ובלבד שיציינו בכל מקום בו נעשה על ידם שימוש בסימני המסחר כי מדובר ביבוא מקביל, דבר אשר לא נעשה על ידם. בית המשפט קבע עוד כי השימוש הרב שעשו הנתבעים בסימני המסחר היה מעל לנחוץ באופן סביר לצורך יידוע הציבור אודות היותם מוכרים של מוצרי “TOMMY HILFINGER”, ונעשה במטרה לנצל את המוניטין ממנו נהנו סימני המסחר לצורך קידום עסקם.
בית המשפט קבע בנוסף, כי שם הדומיין של אתר האינטרנט של הנתבעים, ושמו של בית העסק "מחסן היבואן- טומי הילפינגר" מבססים חשש להטעייה, שכן צרכן עלול לטעות ולחשוב כי מוצרי המותג מיובאים על ידי הנתבעים ישירות מהתובעות.
לאור כל האמור, קבע בית המשפט כי הנתבעים הפרו את סימני המסחר של התובעות, וכן כי הנתבעים אשמים גם בעוולת "תיאור כוזב", תוך שהוא קובע כי על הנתבעים לשלם לתובעות סך של 457,500 ₪. כמו כן, ניתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים לעשות שימוש בסימני המסחר של התובעות בשילוט ובעלוני פרסומת ללא רישום כי המדובר ביבוא מקביל, האוסר על הנתבעים לעשות שימוש בצבעי הלוגו של המותג, וכן לעשות שימוש בשם "מחסן היבואן-טומי הילפינגר", ובסימני המסחר או בשם tommy בכתובת אתר האינטרנט שלהם.
התובעים יוצגו על ידי עו"ד שגית צוברי ועו"ד איתמר שיינין והנתבעים יוצגו על ידי עו"ד רוברטו חייט
מחבר מאמר זה הינו שותף במשרד עו"ד איתן, מהולל ושדות ומחבר הספר "דיני מכס וסחר חוץ" אשר יצא לאור בוצאה של לשכת המסחר ת"א והמרכז.
התובעות הינן חברות הרשומות בארה"ב, אשר הינן הבעלים של סימני המסחר “TOMMY HILFINGER” ו- “TOMMY”.
התובעות התקשרו בהסכמים עם חברת "סקאל", לפיה הוענקה לה הזכות הבלעדית לייבא מישראל ישירות מהיצרן את מוצרי “TOMMY HILFINGER”, ולשווקם בישראל.
הנתבעים עוסקים ביבוא מקביל לישראל של מוצרי “TOMMY HILFINGER”, והם שותפים בעסק בשם "מחסן היבואן", אשר בשנותיו הראשונות נשא את השם "מחסן היבואן-טומי הילפינגר".
בחזית בית העסק הוצגו שלטי הכוונה אשר נשאו את השם "מחסן היבואן" ואת שמותיהם של מספר מותגים, ביניהם “TOMMY HILFINGER” וסמל הלוגו. בתוך בית העסק הופיעו על הקירות שמותיהם של מותגים רבים, ביניהם “TOMMY HILFINGER”, וסמל הלוגו, כאשר התקרה והרצפות נצבעו בצבעי סמל הלוגו, והווילונות בחדרי ההלבשה היו אף הם בצבעי סמל הלוגו.
הנתבעים הפיצו עלוני פרסומת עליהם הוטבע הכינוי “TOMMY HILFINGER” וסמל הלוגו, לצידם של מותגים אחרים. כמו כן, הפעילו הנתבעים אתר אינטרנט אשר חלק מכתובתו כללה את התיבה “tommy”, אשר הצבעים הדומיננטים בו היו צבעי סמל הלוגו, ואשר כלל בחלק מהזמן את הכיתוב "מחסן היבואן-טומי הילפינגר".
בשילוט בבית העסק אשר קדם להגשת התביעה, וכן בעלוני הפרסומת, לא צוין כי המדובר ביבוא מקביל.
טענות צדדים:
התובעות טענו כנגד הנתבעים כי הם מנהלים את עסקם תוך הפרת סימני המסחר, שכן הם מציגים את בית העסק כקשור לתובעות, ופועל תחת חסותן, כאילו הוא היבואן הבלעדי, וכאילו הסחורה הנמכרת בו הינה זהה לסחורה הנמכרת במחסני היבואן הבלעדי.
התובעות טענו בנוסף כי שימושם של הנתבעים בסימני המסחר באתר האינטרנט שלהם, בשילוט מחוץ לעסק, בעלוני הפרסומות אשר הם הפיצו ובראיונות השונים לכלי התקשורת מהווה שימוש חריג ואסור בסימני המסחר.
הנתבעים טענו, מנגד, כי פעילותם נעשית במסגרת יבוא מקביל של מוצרי “TOMMY HILFINGER”, שהינו חוקי לכל עניין ודבר, כי הם אינם עושים שימוש חריג בסימני המסחר, וכי הם אינם מציגים את עסקם כקשור לתובעות. הנתבעים טענו בנוסף כי בכל הפרסומים הם הדגישו את היותם יבואנים מקבילים. הנתבעים טענו כי הם מייבאים מוצרים מקוריים הנושאים כדין את סימני המסחר, ועל כן אין במעשיהם בכדי להוות הפרה של סימני המסחר של התובעות.
פסק הדין של בית המשפט:
בית המשפט ניתח את המצב המשפטי, תוך שהוא קובע כי יצרן או מפיץ בלעדי אינם זכאים למנוע יבוא מקביל מתחרה של מוצריהם לתחומי מדינת ישראל ועל כן, הנתבעים רשאים לייבא לישראל את מוצרי “TOMMY HILFINGER” ולשווקם.
יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי שאלה נפרדת היא האם יבואנים מקבילים רשאים לעשות שימוש בסימני המסחר של המותג המיובא על ידם, ובמידה והתשובה לכך הינה חיובית, באיזה אופן הם רשאים לעשות את אותו שימוש.
בית המשפט קבע כי יבואן מקביל אשר עושה שימוש בסימן מסחר יזכה להגנה של "שימוש הוגן" בשם המסחרי מקום בו המוצר אינו ניתן לזיהוי בקלות ללא השימוש בסימן המסחר, כאשר השימוש בסימן המסחר הינו במידה אשר אינה עולה על הנדרש לצורך זיהוי המוצר, ומקום בו השימוש אשר היבואן עושה בסימן המסחר אינו מצביע על חסות שבעל הסימן נותן למשתמש בו. בית המשפט קבע כי בעוד שהשימוש בסימן המסחר על ידי הנתבעים הינו נדרש, שכן מוצרי “TOMMY HILFINGER” אינם ניתנים לזיהוי בקלות ללא השימוש בסימן המסחר, היקף השימוש אשר הנתבעים עשו בסימני המסחר היה במידה אשר עלתה על הנדרש לצורך זיהוי המוצר, והעלתה חשש להטעייה.
בית המשפט קבע כי הנתבעים רשאים היו ליידע את הציבור כי הם מוכרים מוצרי “TOMMY HILFINGER”, ועל כן היו רשאים לעשות שימוש בשם המותג בעלונים אשר הופצו על ידם, בשלטים לעסק ובאתר האינטרנט, ובלבד שיציינו בכל מקום בו נעשה על ידם שימוש בסימני המסחר כי מדובר ביבוא מקביל, דבר אשר לא נעשה על ידם. בית המשפט קבע עוד כי השימוש הרב שעשו הנתבעים בסימני המסחר היה מעל לנחוץ באופן סביר לצורך יידוע הציבור אודות היותם מוכרים של מוצרי “TOMMY HILFINGER”, ונעשה במטרה לנצל את המוניטין ממנו נהנו סימני המסחר לצורך קידום עסקם.
בית המשפט קבע בנוסף, כי שם הדומיין של אתר האינטרנט של הנתבעים, ושמו של בית העסק "מחסן היבואן- טומי הילפינגר" מבססים חשש להטעייה, שכן צרכן עלול לטעות ולחשוב כי מוצרי המותג מיובאים על ידי הנתבעים ישירות מהתובעות.
לאור כל האמור, קבע בית המשפט כי הנתבעים הפרו את סימני המסחר של התובעות, וכן כי הנתבעים אשמים גם בעוולת "תיאור כוזב", תוך שהוא קובע כי על הנתבעים לשלם לתובעות סך של 457,500 ₪. כמו כן, ניתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים לעשות שימוש בסימני המסחר של התובעות בשילוט ובעלוני פרסומת ללא רישום כי המדובר ביבוא מקביל, האוסר על הנתבעים לעשות שימוש בצבעי הלוגו של המותג, וכן לעשות שימוש בשם "מחסן היבואן-טומי הילפינגר", ובסימני המסחר או בשם tommy בכתובת אתר האינטרנט שלהם.
התובעים יוצגו על ידי עו"ד שגית צוברי ועו"ד איתמר שיינין והנתבעים יוצגו על ידי עו"ד רוברטו חייט
מחבר מאמר זה הינו שותף במשרד עו"ד איתן, מהולל ושדות ומחבר הספר "דיני מכס וסחר חוץ" אשר יצא לאור בוצאה של לשכת המסחר ת"א והמרכז.
מאמרים נוספים בתחום:
