חשיבות הגדרת מטרות ויעדים בכל ארגון / לבנת קיזנר, מנהלת המכללה העסקית של לשכת המסחר ת"א והמרכז

מטרות ויעדים הינם החלק החיוני ביותר בתהליך תכנון עסקי. מטרות מספקות לארגון הכוונה בסיסית. למעשה, תהליך התכנון הקלאסי הנקרא מודל תשעת השלבים של כהן וסייארט מתחיל בניסוח מטרות. מכיוון שלכל ארגון בגודל מסוים יש מטרות, חשוב להבין את טבען של המטרות כמו גם את תהליך ניסוח המטרות. הגדרות נפוצות של מטרות כוללות:
• דוח הנהלה על מצבים אידאליים עתידיים.
• דוחות כלליים על תוצאות צפויות או חזויות, בדרך כלל יותר גלובליות בהיקפן מאשר יעדים.
• יעדים ספציפיים הקשורים לתקופת זמן ספציפית במונחים של עובדות.
• יעדים (שאיפות או תוצאות רצויות של ההנהלה ) במונחי זמן ואיכות.
• יעדי תכניות

 
כמה נושאים נפוצים עולים מההגדרות השונות של מטרות, באמצעותם ניתן לאפיין מטרות באופן כללי. נושאים אלו כוללים שיקול של:
• העתיד
• תוצאה רצויה
• הקשר בין מטרות ותכניות.
 
חלק מן ההגדרות מצביעות על הבדל בין מטרות ליעדים. ההבדל העיקרי הוא שמטרות באופיין נחשבות למשהו שהוא יותר לטווח הארוך.

בהתבסס על ההגדרות הללו, מטרות צריכות להיות ספציפיות, ניתנות למדידה, ברות ביצוע, מכוונות תוצאה ומוגבלות בזמן. מטרות אשר כתובות היטב מכוונות את תשומת לב, מווסתות את המאמץ, מגבירות את ההתמדה ומעודדות התפתחות אסטרטגית להשגת מטרה ותכניות פעולה.

 

תהליך הגדרת המטרות מתרחש בדרגים שונים של הארגון ולכן יראה בצורה שונה בין מנהל למנהל ובסופו של דבר גם ישפיע בצורה שונה על העובדים בארגון. כל מנהל באשר הוא חייב לזהות את ההבדלים בין:
1) מטרות אסטרטגיות ותפעוליות
2) כמות תשומה של עובדים
3) רמת הקושי של המטרה
4) מטרות איכותיות וכמותיות

 

מטרות אסטרטגיות ותפעוליות באופיין יכולות להיות אסטרטגיות או תפעוליות. מטרות אסטרטגיות מוגדרות בדרך כלל בדרגים גבוהים יותר בארגון, פחות ספציפיות ובעלות מסגרת זמן רחבה יותר. מטרות אסטרטגיות נוטות להיות קשורות למטרות ברמת הארגון. דוגמה למטרה אסטרטגית היא מטרת המנכ"ל להורדת תקרת ההוצאות האדמיניסטרטיביות בעשרה אחוזים במשך שלוש השנים הבאות. מטרות תפעוליות נוטות להיקבע בדרגים נמוכים יותר בארגון, בעלות מסגרת זמן קצרה וספציפית יותר. לדוגמה, למנהל רכש וההספקה יש מטרה לחסוך 400,000 ₪ בשנה הבאה על ידי מיקור חוץ של פעילויות הדפוס וההסעדה.

 

כמות תשומה של עובדים- השיטה לקביעת מטרות ישפיעו על המורל והיעילות הארגונית. מטרות המוקצות ללא תשומת עובדים, מטרות המוגדרות בצורה מעורפלת ומטרות קלות או בלתי ניתנות לביצוע לא ייצרו לעובדים סביבה יצירתית. מחקרים הראו כי כאשר העובדים מעורבים בתהליך קביעת המטרה, סביר יותר להניח כי יהיו מחויבים יותר להשגתה. ניהול לפי יעדים (MBO) מבוסס על עיקרון זה.

 
רמת הקושי של המטרה-עדיף לקבוע מטרות בעלות קושי בינוני ,שמגביר את מאמצי העובדים , אך עדיין בר השגה.

מטרות איכותיות וכמותיות- מטרות כמותיות יכולות להימדד לפי ערכים כספיים . מנהלים יכולים להקצות מטרות כמותיות כמו הורדת העלות של מחיר חוזה שירות אבטחה מסוים ב-40,000 ₪ . לאותו מנהל יכולה להיות גם מטרה איכותית כמו לדוגמא לעודד העסקת ספקים ששומרים על איכות הסביבה , שעדיין לא זכו בחוזה בעבר עקב בעיות תפעוליות. מטרות איכותיות קשות יותר למדידה אך חיוניות להצלחת הארגון.

 
 

**המכללה העסקית הינה כיום הנציגות היחידה המכשירה במסגרת קורס ניהול רכש והספקה בכיר למעבר בחינות ההסמכה הבינלאומיות CPSM ( Certified Professional in Supply Management) של המכון לניהול ההספקה Institute for Supply Management ) ISM ) אשר פרוס במעל 80 מדינות בעולם. כיום , המכללה העסקית של לשכת מסחר ת"א והמרכז, עם מעל 40 שנות ניסיון, מציעה 3 קורסים בתחום : קורס ניהול רכש קניינות ולוגיסטיקה , קורס לוגיסטיקה ומחסן ממוחשב וקורס ניהול רכש והספקה בכיר אשר עומדים בסטנדרטים גבוהים מאוד ומושתתים על חומרי הלימוד של ה-ISM