סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי
קורסים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניסדנאות וימי עיון בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניאירועים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונילמה ללמוד אצלנו סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי?מרצי המכללה בתחום סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניבוגרינו ממליצים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניתמונות מקורסים והשתלמויות בסחר בינלאומיסרטונים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניספרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימשרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניפורום סחר חוץלאיזה קורס אתה מתאים?יבוא אישי או יבוא מסחרי? מצא את ההבדלים / עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר
לפני מספר חודשים, בסוף חודש פברואר, פרסמה רשות המכס הנחייה המנסה להבחין בין יבוא אישי ליבוא מסחרי. כידוע, יבוא מסחרי, בשונה מיבוא אישי, כפוף למגבלות ולרגולציה של רשויות המדינה. בין היתר, כפוף יבוא מסחרי לחובה להגשת אישורי יבוא או רישיונות, לבדיקת מכון התקנים (במקרים מסוימים), ולדרישות רבות נוספות.
יבוא אישי של מוצרים, למעט מספר טובין ספציפיים, לרבות כלי רכב, אינו כפוף לכל אותן מגבלות מחמירות. כך למשל, יחיד המעוניין לייבא לישראל מכשירים חשמליים, אינו חייב להשיג אישורי יבוא ואינו חייב לשלוח לבדיקת מכון התקנים את המוצרים בעת הגעתם לישראל.
קו הגבול שבין יבוא אישי ליבוא מסחרי אינו ברור תמיד, ורשויות המדינה ניסו במהלך השנים לשרטט קו כזה תוך מתן הגדרות ברורות, על מנת למנוע תופעה של יבוא מסחרי במסווה של יבוא אישי, כאשר היבואן משמש רק "איש קש" ובפועל היבוא נעשה לטובת צרכים מסחריים.
כיום, ההגדרה הקבועה בצו יבוא חופשי (סעיף 2 (ג) (1)) קובעת כי יבוא אישי הוא יבוא "שלא באמצעות עוסק", ובתנאי שמדובר ביבוא לשימוש אישי/משפחתי ובכמות סבירה. בעוד שני התנאים האחרונים (כמות סבירה/לצרכים אישיים) ברורים ופשוטים להבנה, נשאלת השאלה מהו "יבוא באמצעות עוסק", אך תשובה חד-משמעית לשאלה זו עדיין לא ניתנה.
מאחר והליך של יבוא אינו כה פשוט והוא מצריך ידע והבנה, ברבות השנים קמו חברות רבות שעסקו במתן ייעוץ וליווי ליבואן המתחיל, המעוניין לייבא מוצרים ביבוא אישי. בין היתר, חברות כאלו מצאו עבור היבואן את מקורות הרכישה, תיאמו עבורו את שינוע המשלוח לארץ, ואף סיפקו לו אחריות על המוצר במקרים מסוימים.
האם מעורבות לכשעצמה של חברה כזו המספקת ייעוץ ליבואן המתחיל, הופכת את הליך היבוא ליבוא מסחרי? ואם לא- מהי מידת המעורבות שתהפוך יבוא אישי ליבוא מסחרי?
בעבר, היה קיים דבר חקיקה ישן (צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סוכנים ליבוא אישי) תש"ם-1980) שהגדיר כי צריכים להתקיים מספר תנאים על מנת שמעורבות הסוכן לא תשנה את הסטטוס של היבוא האישי ליבוא מסחרי. בין היתר, הוגדר כי הסוכן חייב לבצע הזמנה מחו"ל על שם היבואן רק לאחר שקיבל הזמנה מן היבואן, וכי מסמכי היבוא כמו שטר מטען וחשבון מכר צריכים להיות על שם הסוכן, שידווח לרשויות המוסכמות בעבור מי ייבא את הטובין. דבר חקיקה זה בוטל ואינו תקף עוד, ולכן השאלה בדבר מעורבות הסוכן בתהליך היבוא, בעינה עומדת.
בסוף חודש פברואר כאמור, פורסמה הנחייה על ידי רשות המכס הנוגעת ליחסים שבין היבואן האישי לסוכן המכס, ובה נאמר כי על מנת שהיבוא ייחשב כיבוא אישי, כל ההתקשרות עם סוכן המכס, לרבות תשלום, הגשת מסמכים, חתימה על יפוי כח וכו'- חייבת להיעשות על ידי היבואן עצמו ולא על ידי עוסק (כמו סוכן ליבוא אישי).
הנחייה זו שרטטה את קו הגבול רק ביחסים של היבואן וסוכן היבוא האישי עם סוכן המכס, אך הותירה בעלמא את היחסים עם יתר הגורמים המעורבים בתהליך היבוא- כמו הספק הזר בחו"ל, המשלח הבינלאומי, חברת הביטוח (המבטחת את המטען), חברת הספנות ועוד, ולאור זאת, ניתן רק לנחש את עמדת רשות המסים ביחס ליתר הגורמים.
לאור אי-הבהירות שקיימת כיום בעניין זה והעובדה שהליך היבוא האישי ואיתו גם החברות לייעוץ וליווי הליך היבוא האישי תופסים תאוצה בשנים האחרונות, טוב תעשה רשות המסים אם תפרסם נוהל מסודר אשר יבהיר את התמונה המלאה, ויפה שעה אחת קודם.
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.
מאמרים נוספים בתחום:
