אנחנו
חיים בתקופה מאתגרת, שעוד תילמד בספרי ההיסטוריה. תקופה שמייצרת הרבה לחץ, חרדה,
תסכול, ובעיקר אי וודאות לגבי העתיד.
לאורך היום אנחנו שומעים בתקשורת על ה"קורונה", המשבר כלכלי, הגידול
במובטלים,
המשבר הפוליטי שמשתק את ההמשלה, ההפגנות בבלפור, אובדן האמון,
ההנחיות הסותרות והמבלבלות, הדרישה הנחרצת מצד העסקים לפתוח את המשק וכו'.
גם אנשים שלא נפגעו כלכלית או אפילו הרוויחו במהלך הקורונה, כולנו עדיין מרגישים
את המשבר והלחץ במלוא העוצמה.
התקשורת לא מפסיקה ליצור אווירה מדכאת, והיא חוזרת שוב ושוב על אותם עדכונים, הלוך
ושוב, כאילו מדובר במנטרה שנדרש לשנן בכדי לשקוע סופית לדיכאון עמוק ולא לרצות
לצאת מהבית.
לכן, בתקופה זו, רוב האנשים מתכנסים
ונמנעים. הרצון הזה טבעי לחלוטין ומובן לחלוטין, אבל עלול להיות
הרסני אפילו יותר מהקורונה עצמה.
חוסר
האופטימיות גוררת לפאסיביות, ומונעת מאנשים להשתמש בחושים היצירתיים שלהם שאמורים
לסייע לטווח הארוך, ובסופו של דבר גם פוגעת בבריאות.
אני
סבורה שדווקא עכשיו, כשהרוב פסימיים ופאסיביים, זה הזמן לעשות את השינוי ולחזור להיות
אנשי עסקים אופטימיים, יזמים ויצירתיים, שיודעים לנווט במים
סוערים ולא חוששים לקחת סיכונים.
כשאני אומרת אופטימיות אני לא מתכוונת לצביעת העולם בוורוד, לנאיביות והתעלמות מכל הנעשה מסביב. מדובר בגישה מושכלת, שמטרתה לנסח מחדש את המצב, להציג דרך חשיבה שונה ולמצוא פתרונות יצירתיים
.
