סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי
קורסים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניסדנאות וימי עיון בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניאירועים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונילמה ללמוד אצלנו סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי?מרצי המכללה בתחום סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניבוגרינו ממליצים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניתמונות מקורסים והשתלמויות בסחר בינלאומיסרטונים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניספרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימשרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניפורום סחר חוץלאיזה קורס אתה מתאים?מעצר אוניה- לא בכל מצב / עו"ד גיל נדל, שי בבאי
על אף התפתחותם של אמצעים חליפיים ומהירים יותר לשינוע סחורות ברחבי העולם, נותר המסחר בדרך הים כאפיק המסחר המרכזי גם כיום. אוניה אשר נעה ונדה ברחבי העולם עשויה לצבור חובות לספקים או לגרום לנזקים (לעובדי האוניה, לאוניות אחרות וכו'), אולם כיוון שהיא אינה נמצאת במקום קבוע קיים החשש שעם הפלגתה לנמל היעד הבא, תאבד כל אפשרות לתבוע תשלום עבור חובות או נזקים אלה במדינה בה הם נוצרו.
על מנת לפטור חששות אלה, וכדי שניתן יהיה לנהל חיי מסחר בינלאומי תקינים, התפתחו דיני ימאות ייחודיים אשר מאפשרים להגיש "תביעות חפצא" כנגד האוניות- תביעות במסגרתן ניתן להטיל שיעבוד ימי על האוניות עצמן ואף להורות על 'מעצרן'.
לאחרונה, דן בית המשפט לימאות בחיפה בתביעה למעצר אוניה בגין נזק גופני חמור.
עובדות המקרה וטענות התביעה:
מקרה זה עסק בעניינו של רב חובל באונייה בשם ZIM PANAMA, אשר מתפקדת כאוניית תדלוק בנמלי ישראל. לטענת התביעה (אשר נוהלה על ידי מנהל עזבונו של רב החובל), רב החובל נפגע במהלך תמרון של תדלוק אוניה זרה בשם "UNEX II", לחופי ישראל. פגיעה זו הביאה על פי הנטען כעבור כ- 19 חודשים למותו של רב החובל.
מנהל עזבונו של רב החובל הגיש תביעה כספית על סך 5 מיליון ש"ח ובמסגרתה בקשה למעצר האוניה "UNEX II" לפי חוק האדמירלות, בה נטען כי האוניה אחראית לפגיעה ברב החובל, שכן הפגיעה נגרמה על ידי כבל שקשר בין אוניית התדלוק לאונייה ונקרע במהלך התדלוק, תוך שהוא פוגע ברב החובל וגורם לשבר פתוח ברגלו.
עוד נטען, כי מעצר האוניה נדרש על מנת להבטיח פיצויים לעיזבון, במידה ויוכיח את טענותיו, שכן אחרת ייתכן ולא ניתן יהיה לאתר את הספינה בהמשך.
החלטת בית המשפט:
בית המשפט ציין כי במתן שיעבוד ימי או הוצאת צו מעצר כנגד אוניה,יש לאזן בין שני אינטרסים- בין האינטרס של התובע שיהיה לו ממי להיפרע במידה ויוכיח את תביעתו, לבין אינטרס האוניה להמשיך ולבצע את תפקידה, גם אם מתנהלים הליכים כנגדה, במקום לעגון בחוסר מעש בנמל, תוך הסבת נזקים כבדים לבעליה.
בית המשפט העיר כי במקרה הנדון, החשש כי לא יהיה ניתן להיפרע מהאוניה במידה ותוכח התביעה הנזיקית הוא נמוך ביותר, זאת לאור העובדה כי ממילא מדובר באוניית תדלוק אשר פועלת לחופי ישראל בלבד ואשר לא מפליגה לנמלים מרוחקים (אף שהיא יכולה לעשות כן).
סיבה נוספת להיעדר החשש היא כי מקום מושבם של בעלי האוניה גם הוא בישראל, ויתכן כי נכסים שבבעלותם בישראל יהיו מספקים להבטחת התביעה.
כמו כן, בית המשפט קבע כי התביעה לא הוכיחה בשלב מקדמי זה כי יש בסיס סביר להניח שהפגיעה ברב החובל נעשתה "על ידי האוניה" כפי שדורש חוק האדמירלות וכי יש קשר בין הפגיעה הנטענת לבין פטירתו של רב החובל, אשר התרחשה זמן רב לאחר מכן.
לאור האמור, בית המשפט דחה את בקשת התביעה למעצר האוניה.
[תג"א (ימאות חיפה) 30003-11-11 molina (המנוח) נ' האוניה ZIM PANAMA ואח', החלטה מיום 21.11.11, מאת השופט רון סוקול. שמות ב"כ הצדדים: לעיזבון המנוח- עו"ד ג' גולדרייך; שם ב"כ האוניה לא פורסם]
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.
לאחרונה, דן בית המשפט לימאות בחיפה בתביעה למעצר אוניה בגין נזק גופני חמור.
עובדות המקרה וטענות התביעה:
מקרה זה עסק בעניינו של רב חובל באונייה בשם ZIM PANAMA, אשר מתפקדת כאוניית תדלוק בנמלי ישראל. לטענת התביעה (אשר נוהלה על ידי מנהל עזבונו של רב החובל), רב החובל נפגע במהלך תמרון של תדלוק אוניה זרה בשם "UNEX II", לחופי ישראל. פגיעה זו הביאה על פי הנטען כעבור כ- 19 חודשים למותו של רב החובל.
מנהל עזבונו של רב החובל הגיש תביעה כספית על סך 5 מיליון ש"ח ובמסגרתה בקשה למעצר האוניה "UNEX II" לפי חוק האדמירלות, בה נטען כי האוניה אחראית לפגיעה ברב החובל, שכן הפגיעה נגרמה על ידי כבל שקשר בין אוניית התדלוק לאונייה ונקרע במהלך התדלוק, תוך שהוא פוגע ברב החובל וגורם לשבר פתוח ברגלו.
עוד נטען, כי מעצר האוניה נדרש על מנת להבטיח פיצויים לעיזבון, במידה ויוכיח את טענותיו, שכן אחרת ייתכן ולא ניתן יהיה לאתר את הספינה בהמשך.
החלטת בית המשפט:
בית המשפט ציין כי במתן שיעבוד ימי או הוצאת צו מעצר כנגד אוניה,יש לאזן בין שני אינטרסים- בין האינטרס של התובע שיהיה לו ממי להיפרע במידה ויוכיח את תביעתו, לבין אינטרס האוניה להמשיך ולבצע את תפקידה, גם אם מתנהלים הליכים כנגדה, במקום לעגון בחוסר מעש בנמל, תוך הסבת נזקים כבדים לבעליה.
בית המשפט העיר כי במקרה הנדון, החשש כי לא יהיה ניתן להיפרע מהאוניה במידה ותוכח התביעה הנזיקית הוא נמוך ביותר, זאת לאור העובדה כי ממילא מדובר באוניית תדלוק אשר פועלת לחופי ישראל בלבד ואשר לא מפליגה לנמלים מרוחקים (אף שהיא יכולה לעשות כן).
סיבה נוספת להיעדר החשש היא כי מקום מושבם של בעלי האוניה גם הוא בישראל, ויתכן כי נכסים שבבעלותם בישראל יהיו מספקים להבטחת התביעה.
כמו כן, בית המשפט קבע כי התביעה לא הוכיחה בשלב מקדמי זה כי יש בסיס סביר להניח שהפגיעה ברב החובל נעשתה "על ידי האוניה" כפי שדורש חוק האדמירלות וכי יש קשר בין הפגיעה הנטענת לבין פטירתו של רב החובל, אשר התרחשה זמן רב לאחר מכן.
לאור האמור, בית המשפט דחה את בקשת התביעה למעצר האוניה.
[תג"א (ימאות חיפה) 30003-11-11 molina (המנוח) נ' האוניה ZIM PANAMA ואח', החלטה מיום 21.11.11, מאת השופט רון סוקול. שמות ב"כ הצדדים: לעיזבון המנוח- עו"ד ג' גולדרייך; שם ב"כ האוניה לא פורסם]
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.
מאמרים נוספים בתחום:
