סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי
קורסים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניסדנאות וימי עיון בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניאירועים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונילמה ללמוד אצלנו סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי?מרצי המכללה בתחום סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניבוגרינו ממליצים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניתמונות מקורסים והשתלמויות בסחר בינלאומיסרטונים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניספרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימשרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניפורום סחר חוץלאיזה קורס אתה מתאים?בית המשפט העליון: דינו של מס שנגבה שלא כחוק כמס ששולם ביתר / עו"ד אליס אברמוביץ, עו"ד גיל נדל
כידוע, חוק מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), אשר חל גם על מיסי יבוא כגון מכס ומס קניה, קובע כי מס ששולם ביתר יושב לנישום, בתנאי שזה יוכיח כי לא גילם את המס במחיר הטובין בעת המכירה, תנאי המכונה הוכחת "אי-גלגול" על הצרכן.
כמו כן, קובע החוק תקופת התיישנות קצרה (יחסית) לתביעות השבה נגד המדינה- 5 שנים ביחס למיסי יבוא, ו-3 שנים ביחס למיסים אחרים (כאשר תקופת ההתיישנות הרגילה עומדת על 7 שנים).
המצב הטיפוסי הוא כאשר קיים דין המאפשר את גביית המס, אך הנישום שילם מס מעבר למה שנדרש. האם יש להבחין בין מצב כזה למצב בו המס נגבה שלא כחוק, לעניין ההתיישנות והוכחת אי-הגלגול?
כלומר- האם גם כשהמס נגבה לא כחוק, חייב הנישום להוכיח את תנאי היעדר הגלגול על מנת לקבלו בחזרה, ותביעה כזו כפופה להתיישנות המקוצרת? על פי פסק דינו של בית המשפט העליון שניתן לאחרונה, התשובה על כך היא בחיוב, ומעשה שהיה כך היה:
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
בשנת 2000, שילמה חברת וויריאנט למדינה מס בולים בסך של למעלה מ-2 מיליון ש"ח. שש שנים לאחר מכן, בשנת 2006, נפסקה הלכה חדשה בבית המשפט העליון, ולפיה לא הייתה כל הצדקה לגבות מן החברה את מס הבולים מלכתחילה, וזה נגבה שלא כחוק.
בקשת החברה לקבל את המס בחזרה נדחתה על ידי המדינה, בנימוק כי דינו של התשלום ששולם, כדין מס ששולם ביתר על פי חוק מיסים עקיפים, ומכוח חוק זה מוגבלת תקופת ההתיישנות לפרק זמן של שלוש שנים, אשר חלפו זה מכבר.
החברה הגישה תביעה לבית המשפט, וטענה שם, בין היתר, כי בהיעדר עיגון חוקי לגביית מס הבולים, כלל לא ניתן להחשיב את התשלום ששולם כ"מס". על כן, לטענתה, גבייה כזו לא כפופה לחוק מסים עקיפים, וממילא לא התיישנה תביעת ההשבה. בית המשפט דחה את התביעה, ועל פסק דינו הוגש ערעור לבית המשפט העליון, שנתן את פסק-דינו לאחרונה.
פסק-הדין בערעור:
בית המשפט העליון קבע כי חובת ההשבה שבחוק מיסים עקיפים נועדה מלכתחילה, ועל פי תכליתו של החוק, לחול בדיוק על אותם מקרים בהם גבתה הרשות מס ללא בסיס חוקי.
בית המשפט הוסיף וציין כי אין זה משנה אם מדובר בגביית מס בשיעור שונה מזה שהייתה רשאית הרשות לגבות, או במס שנמצא בדיעבד כי עצם גבייתו לא הייתה מעוגנת בהוראות הדין, שכן בשני המקרים שולם לרשות סכום כסף העולה על זה שהנישום היה חייב לשלם.
בית המשפט העיר כי תקופת ההתיישנות המקוצרת (3 שנים במקום 7- ביחס למס בולים) נועדה לענות על הצורך המוגבר ביכולת לתכנן את הפעילות הכלכלית במשק לטווח ארוך, ולקיים מדיניות פיננסית יציבה על בסיס של ודאות מרבית. "תכלית זו," קובע בית המשפט, "יפה לתשלום מס המעוגן בחוק, וגם לתשלום שנגבה במקור מתוך הבנה וידיעה של שני הצדדים כי מדובר במס תקף, אך בפרשנות שיפוטית מאוחרת נקבע כי אין לו עיגון. הצורך ביציבות – אותו צורך הוא."
למעשה, בית המשפט העליון קבע הלכה מפורשת, לפיה מצב בו שולם מס ללא עיגון בחוק זהה למצב בו שולם מס ביתר לעניין החובה להוכיח את היעדר הגלגול ולעניין ההתיישנות.
בשולי דבריו, התייחס בית המשפט גם לתחושת אי-הצדק, המתעוררת לנוכח חוסר היכולת של האזרח לכלכל את צעדיו, או להיפרע מהמדינה בדיעבד בשל מחסום ההתיישנות: "לא נעלמה מעיניי תחושת חוסר הנחת שהיא מנת חלקה של החברה המערערת", מציין בית המשפט, "אולם לא הייתה מניעה כי זו תביא את נושא חוקיות הגבייה להכרעה משפטית מבעוד מועד. משלא נעשה הדבר, חלה תקופת ההתיישנות שנקבעה בחוק מסים עקיפים."
לאור כל האמור דחה בית המשפט את ערעור החברה, וחייב אותה בתשלום של 30,000 ש"ח לטובת המדינה.
(ע"א 9863/09 וויריאנט בע"מ נ' מדינת ישראל - האוצר,מנהל רשות המיסים /אגף המכס ומע"מ, פסק-דין מיום 16.3.11. ב"כ הצדדים: לחברת וויריאנט- עו"ד אקוניס ופרי. למדינה- עו"ד לינדר).
הערות ומסקנות:
פסק-דין זה צריך לשמש תמרור אזהרה ליבואנים. בדומה למס בולים, גם מיסי יבוא, כמו מכס ומס קניה- הם מסים עקיפים הכפופים לאותו החוק. למשל, נניח כי שר האוצר מאשר העלאה של שיעור מכס על טובין מסוימים, וועדת הכספים, אשר חייבת לאשר זאת בתוך 60 יום לפי החוק, לא עושה זאת.
כל גביית מכס שלא אושר על ידי ועדת הכספים נחשבת כבלתי חוקית. במצב כזה, על פי פסיקת בית המשפט העליון בתיק זה- ייאלץ אותו יבואן ששילם מכס בלתי חוקי להוכיח את היעדר הגלגול כתנאי להשבת המכס. כמו כן, יהיה כפוף יבואן כזה לתקופת התיישנות קצרה מכח חוק מסים עקיפים (5 שנים ביחס ליבוא) ולא לתקופת ההתיישנות הרגילה (7 שנים).
ואכן, בחודש נובמבר 2010, פסק בית המשפט המחוזי בבאר שבע כי יבואן מוצרי מזון ששילם מכס שלא כחוק יאלץ להוכיח כי לא גלגל את המכס בעת המכירה, כתנאי להשבתו (ת.א. (מחוזי באר שבע) 4332/05 אסם תעשיות מזון בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, פסק-דין מיום 30.11.10).
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.
המצב הטיפוסי הוא כאשר קיים דין המאפשר את גביית המס, אך הנישום שילם מס מעבר למה שנדרש. האם יש להבחין בין מצב כזה למצב בו המס נגבה שלא כחוק, לעניין ההתיישנות והוכחת אי-הגלגול?
כלומר- האם גם כשהמס נגבה לא כחוק, חייב הנישום להוכיח את תנאי היעדר הגלגול על מנת לקבלו בחזרה, ותביעה כזו כפופה להתיישנות המקוצרת? על פי פסק דינו של בית המשפט העליון שניתן לאחרונה, התשובה על כך היא בחיוב, ומעשה שהיה כך היה:
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
בשנת 2000, שילמה חברת וויריאנט למדינה מס בולים בסך של למעלה מ-2 מיליון ש"ח. שש שנים לאחר מכן, בשנת 2006, נפסקה הלכה חדשה בבית המשפט העליון, ולפיה לא הייתה כל הצדקה לגבות מן החברה את מס הבולים מלכתחילה, וזה נגבה שלא כחוק.
בקשת החברה לקבל את המס בחזרה נדחתה על ידי המדינה, בנימוק כי דינו של התשלום ששולם, כדין מס ששולם ביתר על פי חוק מיסים עקיפים, ומכוח חוק זה מוגבלת תקופת ההתיישנות לפרק זמן של שלוש שנים, אשר חלפו זה מכבר.
החברה הגישה תביעה לבית המשפט, וטענה שם, בין היתר, כי בהיעדר עיגון חוקי לגביית מס הבולים, כלל לא ניתן להחשיב את התשלום ששולם כ"מס". על כן, לטענתה, גבייה כזו לא כפופה לחוק מסים עקיפים, וממילא לא התיישנה תביעת ההשבה. בית המשפט דחה את התביעה, ועל פסק דינו הוגש ערעור לבית המשפט העליון, שנתן את פסק-דינו לאחרונה.
פסק-הדין בערעור:
בית המשפט העליון קבע כי חובת ההשבה שבחוק מיסים עקיפים נועדה מלכתחילה, ועל פי תכליתו של החוק, לחול בדיוק על אותם מקרים בהם גבתה הרשות מס ללא בסיס חוקי.
בית המשפט הוסיף וציין כי אין זה משנה אם מדובר בגביית מס בשיעור שונה מזה שהייתה רשאית הרשות לגבות, או במס שנמצא בדיעבד כי עצם גבייתו לא הייתה מעוגנת בהוראות הדין, שכן בשני המקרים שולם לרשות סכום כסף העולה על זה שהנישום היה חייב לשלם.
בית המשפט העיר כי תקופת ההתיישנות המקוצרת (3 שנים במקום 7- ביחס למס בולים) נועדה לענות על הצורך המוגבר ביכולת לתכנן את הפעילות הכלכלית במשק לטווח ארוך, ולקיים מדיניות פיננסית יציבה על בסיס של ודאות מרבית. "תכלית זו," קובע בית המשפט, "יפה לתשלום מס המעוגן בחוק, וגם לתשלום שנגבה במקור מתוך הבנה וידיעה של שני הצדדים כי מדובר במס תקף, אך בפרשנות שיפוטית מאוחרת נקבע כי אין לו עיגון. הצורך ביציבות – אותו צורך הוא."
למעשה, בית המשפט העליון קבע הלכה מפורשת, לפיה מצב בו שולם מס ללא עיגון בחוק זהה למצב בו שולם מס ביתר לעניין החובה להוכיח את היעדר הגלגול ולעניין ההתיישנות.
בשולי דבריו, התייחס בית המשפט גם לתחושת אי-הצדק, המתעוררת לנוכח חוסר היכולת של האזרח לכלכל את צעדיו, או להיפרע מהמדינה בדיעבד בשל מחסום ההתיישנות: "לא נעלמה מעיניי תחושת חוסר הנחת שהיא מנת חלקה של החברה המערערת", מציין בית המשפט, "אולם לא הייתה מניעה כי זו תביא את נושא חוקיות הגבייה להכרעה משפטית מבעוד מועד. משלא נעשה הדבר, חלה תקופת ההתיישנות שנקבעה בחוק מסים עקיפים."
לאור כל האמור דחה בית המשפט את ערעור החברה, וחייב אותה בתשלום של 30,000 ש"ח לטובת המדינה.
(ע"א 9863/09 וויריאנט בע"מ נ' מדינת ישראל - האוצר,מנהל רשות המיסים /אגף המכס ומע"מ, פסק-דין מיום 16.3.11. ב"כ הצדדים: לחברת וויריאנט- עו"ד אקוניס ופרי. למדינה- עו"ד לינדר).
הערות ומסקנות:
פסק-דין זה צריך לשמש תמרור אזהרה ליבואנים. בדומה למס בולים, גם מיסי יבוא, כמו מכס ומס קניה- הם מסים עקיפים הכפופים לאותו החוק. למשל, נניח כי שר האוצר מאשר העלאה של שיעור מכס על טובין מסוימים, וועדת הכספים, אשר חייבת לאשר זאת בתוך 60 יום לפי החוק, לא עושה זאת.
כל גביית מכס שלא אושר על ידי ועדת הכספים נחשבת כבלתי חוקית. במצב כזה, על פי פסיקת בית המשפט העליון בתיק זה- ייאלץ אותו יבואן ששילם מכס בלתי חוקי להוכיח את היעדר הגלגול כתנאי להשבת המכס. כמו כן, יהיה כפוף יבואן כזה לתקופת התיישנות קצרה מכח חוק מסים עקיפים (5 שנים ביחס ליבוא) ולא לתקופת ההתיישנות הרגילה (7 שנים).
ואכן, בחודש נובמבר 2010, פסק בית המשפט המחוזי בבאר שבע כי יבואן מוצרי מזון ששילם מכס שלא כחוק יאלץ להוכיח כי לא גלגל את המכס בעת המכירה, כתנאי להשבתו (ת.א. (מחוזי באר שבע) 4332/05 אסם תעשיות מזון בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, פסק-דין מיום 30.11.10).
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.
מאמרים נוספים בתחום:
