סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי
קורסים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניסדנאות וימי עיון בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניאירועים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונילמה ללמוד אצלנו סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי?מרצי המכללה בתחום סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניבוגרינו ממליצים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניתמונות מקורסים והשתלמויות בסחר בינלאומיסרטונים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניספרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימשרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניפורום סחר חוץלאיזה קורס אתה מתאים?סיווג מקלחון העשוי מזכוכית ואלומיניום - תם ונשלם/ עו"ד עומר וגנר, עו"ד שי בבאי
האם מקלחונים שבסיסם עשוי אלומיניום וקירותיהם עשויים זכוכית, הם "מבנים מאלומיניום" או "מבנים מזכוכית", לצרכי סיווג המכס?
לאחרונה, בתאריך 10.8.11, פורסמה הנחיית סיווג על ידי המעריך הראשי הארצי, ד"ר בוריס גינזבורג, הקובעת כי אלה יסווגו בפרט המתייחס למבנים מזכוכית:
"מקלחונים פתוחים מזכוכית אשר חסרים דופן אחת לפחות, שיקובעו לקיר או לאמבט באמצעות אביזרי פרזול כגון צירים, הכוללים מסגרת או לא, יסווגו כפריטים מזכוכית בפרט 70.20, בסעיף 0030".
הנחייה זו מגיעה לאחר סאגה שנמשכה מספר שנים, במהלכה ניהל יבואן מקלחונים הליכים משפטיים נגד רשות המכס בשני בתי משפט (השלום והמחוזי), שהסתיימו לאחרונה בפשרה.
חברת סניטק מוצרי אמבטיה (היבואן) עוסקת ביבוא מקלחונים מזכוכית שלהם מסגרות אלומיניום. היבואן טען שסיווגם הנכון הוא בפרט 76.10-9039 לצו תעריף המכס, שכותרתו: "מבנים מחמרן (אלומיניום)- שהותקנה בהם זכוכית", והמכס סבר כי הסיווג הנכון של המקלחונים הוא בפרט 70.20-0030, שכותרתו: "מבנים מזכוכית".
בית משפט השלום בתל-אביב, בפסק-דין מחודש פברואר 2010, קיבל את עמדת היבואן וקבע כי פרט המכס שהציע היבואן "מבנה מאלומיניום שהותקנה בו זכוכית" מתאר את הטובין במלואם, בעוד פרט המכס שהציע המכס "מבנה מזכוכית" מתאר רק חלק מהטובין, ובכך דחה את טענת המכס כי יש לסווג לפי הזכוכית, המהווה המאפיין המרכזי בטובין.
בית משפט השלום ציין גם שמרכיב האלומיניום הוא דומיננטי, כי מטרתו לשמש כמסילות או כצירים או כתומכות במקלחון לפתיחתו, לסגירתו, לייצובו ועיצובו, וכי עליו להיות עמיד בפני חמצון כאשר לזכוכית ניתן למצוא תחליפים כמו לוחות פלסטיים או חומר אחר.
רשות המכס לא השלימה עם פסק-הדין והגישה ערעור על פסק-הדין לבית המשפט המחוזי.
לאחר קיום דיון בערעור, הסכימו הצדדים כי ערעור המכס יתקבל במסגרת פשרה, והיבואן יקבל פטור מתשלום מסי יבוא שנדרשו ממנו ביחס לעבר, אך יקבל את עמדת המכס מכאן ואילך.
לפיכך, נפסק בערעור כי הסיווג הנכון של המקלחונים הוא כמבנים מזכוכית, במסגרת פרט 70.20-0030, והנחיית הסיווג של ד"ר בוריס גינזבורג מיישמת את תוצאות פסק-הדין.
יצוין כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי שנתן תוקף להסדר הפשרה לא פורסם, בשונה מפסק דינו של בית משפט השלום, ולכן מקריאת ההנחייה עלול היה להתקבל הרושם שהנחיית הסיווג בנתה מסלול עוקף לפסק דינו של בית משפט השלום, דבר שאינו נכון.
(ההליך בשלום - ת.א. (שלום ת"א) 11986/08 סניטק מוצרי אמבטיה בע"מ נ' מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ, פסק-דין מפברואר 2010;
ההליך במחוזי - ע"א (מחוזי ת"א) 30120-03-10 מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ נ' סניטק מוצרי אמבטיה בע"מ, פסק-דין מאוגוסט 2011)
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.
"מקלחונים פתוחים מזכוכית אשר חסרים דופן אחת לפחות, שיקובעו לקיר או לאמבט באמצעות אביזרי פרזול כגון צירים, הכוללים מסגרת או לא, יסווגו כפריטים מזכוכית בפרט 70.20, בסעיף 0030".
הנחייה זו מגיעה לאחר סאגה שנמשכה מספר שנים, במהלכה ניהל יבואן מקלחונים הליכים משפטיים נגד רשות המכס בשני בתי משפט (השלום והמחוזי), שהסתיימו לאחרונה בפשרה.
חברת סניטק מוצרי אמבטיה (היבואן) עוסקת ביבוא מקלחונים מזכוכית שלהם מסגרות אלומיניום. היבואן טען שסיווגם הנכון הוא בפרט 76.10-9039 לצו תעריף המכס, שכותרתו: "מבנים מחמרן (אלומיניום)- שהותקנה בהם זכוכית", והמכס סבר כי הסיווג הנכון של המקלחונים הוא בפרט 70.20-0030, שכותרתו: "מבנים מזכוכית".
בית משפט השלום בתל-אביב, בפסק-דין מחודש פברואר 2010, קיבל את עמדת היבואן וקבע כי פרט המכס שהציע היבואן "מבנה מאלומיניום שהותקנה בו זכוכית" מתאר את הטובין במלואם, בעוד פרט המכס שהציע המכס "מבנה מזכוכית" מתאר רק חלק מהטובין, ובכך דחה את טענת המכס כי יש לסווג לפי הזכוכית, המהווה המאפיין המרכזי בטובין.
בית משפט השלום ציין גם שמרכיב האלומיניום הוא דומיננטי, כי מטרתו לשמש כמסילות או כצירים או כתומכות במקלחון לפתיחתו, לסגירתו, לייצובו ועיצובו, וכי עליו להיות עמיד בפני חמצון כאשר לזכוכית ניתן למצוא תחליפים כמו לוחות פלסטיים או חומר אחר.
רשות המכס לא השלימה עם פסק-הדין והגישה ערעור על פסק-הדין לבית המשפט המחוזי.
לאחר קיום דיון בערעור, הסכימו הצדדים כי ערעור המכס יתקבל במסגרת פשרה, והיבואן יקבל פטור מתשלום מסי יבוא שנדרשו ממנו ביחס לעבר, אך יקבל את עמדת המכס מכאן ואילך.
לפיכך, נפסק בערעור כי הסיווג הנכון של המקלחונים הוא כמבנים מזכוכית, במסגרת פרט 70.20-0030, והנחיית הסיווג של ד"ר בוריס גינזבורג מיישמת את תוצאות פסק-הדין.
יצוין כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי שנתן תוקף להסדר הפשרה לא פורסם, בשונה מפסק דינו של בית משפט השלום, ולכן מקריאת ההנחייה עלול היה להתקבל הרושם שהנחיית הסיווג בנתה מסלול עוקף לפסק דינו של בית משפט השלום, דבר שאינו נכון.
(ההליך בשלום - ת.א. (שלום ת"א) 11986/08 סניטק מוצרי אמבטיה בע"מ נ' מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ, פסק-דין מפברואר 2010;
ההליך במחוזי - ע"א (מחוזי ת"א) 30120-03-10 מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ נ' סניטק מוצרי אמבטיה בע"מ, פסק-דין מאוגוסט 2011)
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.
מאמרים נוספים בתחום:
