סוכן המכס נגד המשלח? על התחשבנות בפעילות משותפת עבור יבואנים / עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

ביבוא טובין לישראל מעורבים גורמים רבים בשרשרת הלוגיסטיקה וההובלה. פעמים רבות, מתגלה סכסוך בין אחד הגורמים ליבואן עצמו, בנוגע להתחשבנות כספית.

במקרים אחרים, כמו המקרה שעלה לדיון לאחרונה בבית משפט השלום בתל-אביב, מתגלה סכסוך בין שני גורמים המשתפים פעולה בתהליך היבוא, הם המשלח הבינלאומי וסוכן המכס.  המשלח מטפל בהליך ההובלה לישראל, ואילו סוכן המכס מטפל בשחרור המטען מהמכס בישראל. במסגרת שיתוף הפעולה ביניהם, מועברים ביניהם כספים ומוחלפים מסמכים, ויחסים אלה דורשים אמון הדדי בין הצדדים.
 
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
 
חברת יתיר עוסקת במתן שירותי עמילות מכס. חברת קרגו ליין עוסקת במתן שירותי שילוח בינלאומי. שתי חברות אלה שיתפו פעולה לצורך מתן שירות לחברות העוסקות ביבוא ויצוא. קרגו ליין טיפלה בהובלת המשלוח לישראל, וחברת יתיר טיפלה בשחרור הסחורה מן המכס בישראל.
במסגרת שיתוף הפעולה, הועברו כספים בין שתי החברות, הנוגעים לדמי השהיית מכולות, דמי אחסנה (בנמלים) והוצאות שונות.
 
סוכן המכס (יתיר) טען כי המשלח גבה ממנו כספים ביתר, במקרים הבאים:
כ-9,500 ש"ח בעבור תיקים שלא היו, כ-17,000 ש"ח בעבור אי החזרת פקדונות השהייה במקרים בהם לא נגבו על ידי חברת הספנות דמי השהייה, כ-17,000 ש"ח בגין דמי השהייה ששולמו על ידי היבואן (ונדרשו פעם שנייה מסוכן המכס), כ-43,000 ש"ח בגין חיובי ריבית לא מוצדקים, כאשר לא סוכם בין הצדדים מה יהיה שיעורה, כ-2,000 ש"ח בעבור חיובים למרות שלא בוצעה עבודה, ורישום סכום לא נכון בשיקים.
 
בסך הכול, סכום התביעה הועמד על סך של כ-103,000 ש"ח, כולל ריבית והצמדה. סוכן המכס טען כי על פי הנוהג בענף, סוכן המכס נותן למשלח שיק פתוח והמשלח ממלא בו את סכום ההוצאות שהוצאו בפועל, אך לטענתו אסור למשלח לגבות מתוך השיק סכומים קודמים שהיבואן חייב לו, שאינם קשורים למשלוחים הספציפיים.
 
המשלח הבינלאומי טען להגנתו כי לא נקשר הסכם בינו לבין סוכן המכס. המשלח טען כי סוכן המכס נתן אשראי ללקוחו היבואן, ולמעשה סוכן המכס שימש כצינור להעברת כספים שהיבואן חייב למשלח. המשלח טען כי אם הסכומים שדרש מסוכן המכס בעבור שחרור משלוחים היו מופרזים, היה ביכולתו של סוכן המכס לסרב לשלם, אך התשלום מעיד על ההסכמה. עוד טען המשלח כי שתיקתו של סוכן המכס במשך כ-3 שנים מיום חיובי היתר, על פי הטענה, ועד הגשת התביעה, מצביעה כי התביעה הוגשה שלא כדין.
 
לגופו של עניין, טען המשלח כי אם נוצרו יתרות אצלו כתוצאה מהפקדת כספים בזמן שההוצאות שהוציא היו נמוכות יותר, הוא השיב את היתרות ישירות ליבואן עצמו- ולכן סוכן המכס אינו יכול לבוא בטענות אליו.
בעניין הריבית, טען המשלח כי אם קיבל מספקי השירותים (מוביל ימי/אווירי וכו') הנחות בריבית, הוא אינו חייב לפצות את היבואן/סוכן המכס בהנחות אלה, משום שמדובר בהסכמים מסחריים שלו עם צדדים שלישיים.
 
פסק-הדין:
 
בית המשפט קבע כי על אף שלא הוצג הסכם בכתב בין המשלח לסוכן המכס, אלא רק הסכמים נפרדים של כל צד עם היבואן, מהתנהגות הצדדים עולה כי הם שיתפו פעולה במשך זמן רב עבור היבואן, ובמסגרת זאת הוחלפו ביניהם כספים וכו'. לכן, קבע בית המשפט כי יש לראות ביחסים בין המשלח לסוכן המכס ככאלה שבהם סוכן המכס לקח על עצמו התחייבות לפרוע את חובות היבואן כלפי המשלח.
 
בית המשפט קבע כי כל צד במערכת היחסים כאן קיבל בטוחות לפרעון חובות היבואן: המשלח קיבל לידיו את המטען, ואילו סוכן המכס הבטיח את עצמו באמצעות דרישת פקדונות וכספים שונים.
 
בית המשפט קבע כי כאשר ליבואן נוצר חוב כלפי המשלח, היה מותר למשלח לקזז חוב זה מתוך כספים שהפקיד אצלו סוכן המכס- משום שכספים אלה הופקדו בשם היבואן. לכן, נדחתה טענת סוכן המכס כי היה אסור למשלח לעשות זאת.
 
בית המשפט דחה את טענת המשלח כי התביעה הוגשה באיחור וקבע כי תביעה המוגשת כ-3 שנים לאחר קרות האירועים כאשר בידי הצדדים די מסמכים להוכיח טענותיהם, היא כדין.
 
בית המשפט קבע כי היה מותר למשלח לגבות מתוך הכספים שהפקיד אצלו סוכן המכס, בשם היבואן, חובות עבר של היבואן שאינם קשורים למשלוחים הספציפיים. בית המשפט ציין כי אם לטענת סוכן המכס היה אסור לנהוג כך, היה עליו להתריע בזמן אמת ולא להמתין לקריסתו הכלכלית של היבואן עד להגשת תביעה זו.
 
בעניין דמי השהייה, קבע בית המשפט כי אם מגיעים החזרים של דמי השהייה, הם מגיעים ליבואן ולא לסוכן המכס, ולכן נדחתה תביעת סוכן המכס במישור זה.
 
בעניין חיובי הריבית, קבע בית המשפט כי יחסיו של המשלח עם צדדים שלישיים כמו חברות הובלה, אינם עניינו של סוכן המכס. כלומר, כל הנחה שמקבל המשלח בחיובי ריבית ביחסים אלה, לא צריכה "להתגלגל" ליחסים של המשלח עם סוכן המכס/היבואן. בית המשפט ציין כי כשם שסוכן המכס אינו חושף כלפי היבואן או המשלח את יחסיו המסחריים עם מובילים יבשתיים וכו', כך דינו של המשלח.
בית המשפט קבע כי מהראיות עולה שכל חיוב שהשית המשלח על סוכן המכס/היבואן, נעשה תוך בקרה מתמדת של סוכן המכס ולא במרמה.
 
לכן, בסופו של דבר, דחה בית המשפט את תביעת סוכן המכס על כל חלקיה וחייב אותו בתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 11,000 ש"ח.
 
[ת.א. (שלום ת"א) 15613-08 יתיר שרותי יבוא יצוא סוכנות מכס בע"מ נ' קרגו ליין בע"מ, פסק-דין מיום 15.9.11, השופטת נועה גרוסמן. ב"כ הצדדים- ליתיר- עו"ד מיכה בר. לקרגו ליין- עו"ד יהונדב משה].
 
הערות:
 
בענף השילוח הבינלאומי ועמילות המכס לא נוהגים להקפיד על עריכת הסכמים בכתב. בהיעדר הסכמים בכתב, בית המשפט נדרש להכריע במצבים רבים, ובדיעבד, מה הייתה ההסכמה בין הצדדים, ובמצב כזה בוחן בית המשפט את התנהגותם לאורך השנים. ניתן לראות כי במקרה זה, התנהגותו של סוכן המכס, שלא מחה בזמן אמת נגד החיובים המופרזים, לטענתו, עמדה בעוכריו, ובית המשפט ייחס לכך חשיבות בעת שהכריע שהחיובים שנדרש סוכן המכס לשלם, היו בהסכמתו.
 
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
 
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב.   

המאמרים באתר זה משקפים את דעתו של כותבם ואין בהכרח חפיפה בינם לבין עמדות איגוד לשכות המסחר. במאמרים ו/או בידיעות ו/או בכל חומר אחר באתר אין משום המלצה או חוות דעת לפעילות או להימנעות מפעילות. קבלת החלטה כלשהי על סמך מידע כלשהו המופיע באתר הינה על אחריות המשתמש באתר בלבד