סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי
קורסים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניסדנאות וימי עיון בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניאירועים בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונילמה ללמוד אצלנו סחר בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי?מרצי המכללה בתחום סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניבוגרינו ממליצים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניתמונות מקורסים והשתלמויות בסחר בינלאומיסרטונים על קורסי סחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימאמרים בנושא סחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניספרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרונימשרות בסחר בינלאומי ומסחר אלקטרוניפורום סחר חוץלאיזה קורס אתה מתאים?מהי אריזה מספקת לצורך פוליסת ביטוח ימי? / עו"ד אביגדור דורות, עו"ד דייב זייתון
ביום 13.12.12 ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, אשר קבע כי נזק אשר נגרם למשלוח שיש מאיטליה במסגרת הובלה ימית, יפוצה על ידי חברת הביטוח, תוך שהוא דוחה את טענות חברת הביטוח לעניין היעדר אריזה מתאימה (ת"א (ת"א) 34077/08 שמעון חסון בע"מ ואח' נ' פניקס הישראלי בע"מ – חברה לביטוח).
עובדות המקרה:
התובעת, יבואנית שיש, הזמינה משלוח של שיש מאיטליה לישראל בשווי של 25,000 יורו. בעת פתיחת המכולה גילתה התובעת כי רוב לוחות השיש נשברו, והמטען הוכרז כאובדן כליל. התובעת פנתה לחברה הביטוח אשר ביטחה את המשלוח בפוליסה כנגד כל הסיכונים בבקשה כי זו תשפה אותה על הנזקים אשר נגרמו לה, וזו דחתה את תביעתה בהתבסס על הטענה כי אריזת המשלוח לא היתה מתאימה בנסיבות העניין, ועל כן אין כיסוי לנזק במסגרת הפוליסה.
לאור עמדת חברת הביטוח, הגישה התובעת תביעה לבית משפט השלום בתל אביב, במסגרתו ביקשה כי בית המשפט יפסוק כי הנתבעת חבה בתשלום תגמולי ביטוח על סך של כ-150,000 ₪.
טענות הצדדים:
התובעת טענה כי המטען נמסר במצב תקין לחברת הספנות לשם הובלתו לישראל, וכי שטר המטען שהוצא לה על ידי המוביל הימי היה חף מסייגים והתנאות. התובעת טענה עוד כי המטען נארז כמקובל, נהוג וסביר ביחס להובלת שיש, וכי יש לדחות את טענות חברת הביטוח ביחס לאיכות האריזה.
חברת הביטוח טענה, מנגד, כי הנזק למשלוח נגרם כתוצאה מאריזה לא ראויה של המטען. הנתבעת הפנתה את בית המשפט בהקשר זה להוראות סעיף 4.3 לסעיפי המכון מטענים, שהוחלו במסגרת הפוליסה, הקובעות כי נזק, אשר נגרם למטען בהובלה ימית כתוצאה מאריזה בלתי מתאימה או בלתי מספיקה, לא יהיה מכוסה על ידי פוליסת הביטוח הימי. כמו כן, טענה חברת הביטוח כי לא הוכח על ידי התובעת כי היא שילמה לספק את מלוא הסכום הנקוב בחשבון הספק, ועל כן אין לשפותה במלוא שווי הסחורה.
החלטת בית המשפט:
בית המשפט קבע כי סעיף 4.3 לסעיפי המכון מטענים מכיל שני רכיבים אשר צריכים להתקיים כתנאי להתקיימות החריג לאחריות חברת הביטוח: רכיב נורמטיבי שלילי, קרי, כי ההכנה או האריזה של המשלוח היתה בלתי מתאימה או בלתי מספיקה לסוג הטובין, ורכיב סיבתי גרימתי, קרי, כי הנזק או האובדן למשלוח נגרם כתוצאה מהאריזה הבלתי מתאימה האמורה.
בית המשפט בחן את חוות הדעת אשר הוגשו על ידי שני הצדדים, וקבע כי הנתבעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי אריזת המשלוח היתה בלתי מתאימה או בלתי מספיקה בנסיבות העניין. בית המשפט הוסיף וקבע, כי עדויות עדי התובעת, לפיהן שיטת אריזת המטען בה נעשה שימוש במקרה דנן היתה שיטה מקובלת, לא נסתרה על ידי חברת הביטוח, דבר המהווה סיבה נוספת לדחיית טענות חברת הביטוח בנידון.
לאור כל האמור, פסק בית המשפט כי לא התקיים התנאי החריג לאחריות חברת הביטוח בדבר אריזה בלתי מתאימה, וכי חברת הביטוח חבה בתשלום תגמולי הביטוח.
לאחר קביעת חבותה של חברת הביטוח מכוח הפוליסה, פנה בית המשפט לבחון את גובה הנזק אשר נגרם לתובעת. בית המשפט קיבל את עמדת חברת הביטוח, וקבע כי מבחינה עובדתית הוכח לו כי התובעת העבירה לספק הזר סך של 10,000 יורו בלבד, מתוך הערך הנקוב בחשבון הספק בסך 21,689 יורו, ועל כן זהו גובה הנזק אשר על חברת הביטוח לשפות את התובעת.
לא צוינו שמות ב"כ הצדדים.
מחבר מאמר זה הינו שותף במשרד עו"ד איתן, מהולל ושדות ומחבר הספר "דיני מכס וסחר חוץ" אשר יצא לאור בוצאה של לשכת המסחר ת"א והמרכז.
התובעת, יבואנית שיש, הזמינה משלוח של שיש מאיטליה לישראל בשווי של 25,000 יורו. בעת פתיחת המכולה גילתה התובעת כי רוב לוחות השיש נשברו, והמטען הוכרז כאובדן כליל. התובעת פנתה לחברה הביטוח אשר ביטחה את המשלוח בפוליסה כנגד כל הסיכונים בבקשה כי זו תשפה אותה על הנזקים אשר נגרמו לה, וזו דחתה את תביעתה בהתבסס על הטענה כי אריזת המשלוח לא היתה מתאימה בנסיבות העניין, ועל כן אין כיסוי לנזק במסגרת הפוליסה.
לאור עמדת חברת הביטוח, הגישה התובעת תביעה לבית משפט השלום בתל אביב, במסגרתו ביקשה כי בית המשפט יפסוק כי הנתבעת חבה בתשלום תגמולי ביטוח על סך של כ-150,000 ₪.
טענות הצדדים:
התובעת טענה כי המטען נמסר במצב תקין לחברת הספנות לשם הובלתו לישראל, וכי שטר המטען שהוצא לה על ידי המוביל הימי היה חף מסייגים והתנאות. התובעת טענה עוד כי המטען נארז כמקובל, נהוג וסביר ביחס להובלת שיש, וכי יש לדחות את טענות חברת הביטוח ביחס לאיכות האריזה.
חברת הביטוח טענה, מנגד, כי הנזק למשלוח נגרם כתוצאה מאריזה לא ראויה של המטען. הנתבעת הפנתה את בית המשפט בהקשר זה להוראות סעיף 4.3 לסעיפי המכון מטענים, שהוחלו במסגרת הפוליסה, הקובעות כי נזק, אשר נגרם למטען בהובלה ימית כתוצאה מאריזה בלתי מתאימה או בלתי מספיקה, לא יהיה מכוסה על ידי פוליסת הביטוח הימי. כמו כן, טענה חברת הביטוח כי לא הוכח על ידי התובעת כי היא שילמה לספק את מלוא הסכום הנקוב בחשבון הספק, ועל כן אין לשפותה במלוא שווי הסחורה.
החלטת בית המשפט:
בית המשפט קבע כי סעיף 4.3 לסעיפי המכון מטענים מכיל שני רכיבים אשר צריכים להתקיים כתנאי להתקיימות החריג לאחריות חברת הביטוח: רכיב נורמטיבי שלילי, קרי, כי ההכנה או האריזה של המשלוח היתה בלתי מתאימה או בלתי מספיקה לסוג הטובין, ורכיב סיבתי גרימתי, קרי, כי הנזק או האובדן למשלוח נגרם כתוצאה מהאריזה הבלתי מתאימה האמורה.
בית המשפט בחן את חוות הדעת אשר הוגשו על ידי שני הצדדים, וקבע כי הנתבעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי אריזת המשלוח היתה בלתי מתאימה או בלתי מספיקה בנסיבות העניין. בית המשפט הוסיף וקבע, כי עדויות עדי התובעת, לפיהן שיטת אריזת המטען בה נעשה שימוש במקרה דנן היתה שיטה מקובלת, לא נסתרה על ידי חברת הביטוח, דבר המהווה סיבה נוספת לדחיית טענות חברת הביטוח בנידון.
לאור כל האמור, פסק בית המשפט כי לא התקיים התנאי החריג לאחריות חברת הביטוח בדבר אריזה בלתי מתאימה, וכי חברת הביטוח חבה בתשלום תגמולי הביטוח.
לא צוינו שמות ב"כ הצדדים.
מחבר מאמר זה הינו שותף במשרד עו"ד איתן, מהולל ושדות ומחבר הספר "דיני מכס וסחר חוץ" אשר יצא לאור בוצאה של לשכת המסחר ת"א והמרכז.